# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/63/6/

כי באמת עקר קיום העולם בעת שהעולם רחוקים מן התורה שצריכין לקים העולם אז על־ידי החסד חנם על־ידי התורה הנעלמת כנ"ל שהיא הדרך לארץ־ישראל וכו' כנ"ל, עקר הקיום הוא רק על־ידי הצדיק הדור האמתי שהוא איש פשוט הגדול המבאר שם במאמר הנ"ל, שהוא מחיה עצמו בעת פשיטותו על־ידי הדרך לארץ־ישראל, על־ידי התורה הנעלמת, על־ידי החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה. ועל־ידי־זה שהוא זוכה להחיות עצמו בעת פשיטותו בהחסד חנם הזה, על־ידי־זה הוא מחיה כל הפשוטים שבעולם, ואפלו אמות העולם, ואפלו המנחים בשאול תחתיות, כמבאר שם להמעין שם היטב. כי באמת אי אפשר לקבל מאוצר מתנת חנם, דהינו מהחסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה כי אם צדיקים אמתיים, כמבאר שם שאין מי שיקבל מאוצר מתנת חנם כי אם צדיקים אמתיים בעת פשיטותם, והם מחיין כל הפשוטין שבעולם וכנ"ל.

כי באמת זה החסד חנם הוא סתום ונעלם מאד בתכלית ההעלמה וההסתרה, ואין מי שיוכל לגלות החסד הזה ולקבל משם חיות ושפע לקים העולם, כי אם הצדיק האמת השלם בתכלית השלמות הנקי מן החטא לגמרי, שאין בו שום נדנוד פגם כל שהוא דק מן הדק אפלו כחוט השערה, ומחמת שהוא נקי לגמרי על־כן בכל מקום שנכנס לשם מוצא שם אלקותו וחיותו וחסדו יתברך, כי באמת הוא יתברך מחיה את כלם אפלו הרחוקים ממנו, ואפלו בעשר כתרין דמסאבותא מגיע חיותו יתברך, כי בלעדו יתברך אין שום חיות לשום דבר שבעולם, רק שבמקומות הרחוקים מהקדשה - שם חיותו בהעלם ובהסתרה גדולה. ועל־כן מי שאינו נקי מן החטא לגמרי, כשבא למקומות כאלו אזי נסתר ממנו חיותו יתברך הנעלם שם, כי הרע חופה על הטוב, כי אין הרע נתבטל נגדו מחמת שיש בו עדין איזה פגם כל שהוא, אבל הצדיק האמת שנקי לגמרי ואין בו שום אחיזת הרע כלל, על־כן בכל מקום שנכנס לשם אפלו במקומות הרחוקים מן הקדשה מאד, הוא מוצא גם שם אלקותו וחיותו יתברך הנסתר שם, כי אין שום רע עומד כנגדו שיוכל להסתיר ממנו אורו וחיותו הנעלם שם, מאחר שאין בו שום אחיזת הרע כלל, וכמבאר מזה בדברי רבנו ז"ל במאמר "מי האיש החפץ חיים" וכו'.

ועל־כן הצדיק האמת הוא מוצא חיותו יתברך בכל מקום אפלו במקומות הרחוקים מהתורה, ועל־כן הוא יכול לקבל חיות בעת פשיטותו מהתורה הנעלמת שהיה מקים העולם קדם מתן תורה שהוא החסד חנם הנ"ל, ובזה הוא מחיה כל הפשוטים שקורין פראסטאקיס וכו' ואפלו כל הרחוקים יותר, כי הוא יכול לגלות החסד חנם שהוא התורה הנעלמת שנעלם אפלו במקומות הרחוקים מהתורה כנ"ל.

וכל זה תלוי בתקון הברית דיקא, כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית, כי "עקרא דיצרא בישא על עריין" (זהר ויקרא טו:). והצדיק דנטיר ברית וכבש את יצרו ועמד בנסיונות רבות, על־ידי־זה דיקא הכניע מאד את סטרא דמסאבותא עד שכל הרע שבעולם נדחה ונופל לפניו, והוא יכול לגלות החסד הנעלם בכל מקום אפלו במקומות הרחוקים, שהוא החסד שהיה מקים העולם קדם מתן תורה.

וזה מרמז בדברי רבנו ז"ל בסוף המאמר הנ"ל בהראשי פרקים שמצאנו מכתיבת ידו הקדושה השיך להמאמר הנ"ל, כי שם מבאר מזה שכל ענין הנ"ל לקבל חיות מחסד חנם הנ"ל - הכל תלוי בתקון הברית, כמו שכתוב שם: ואתחנן, מתנת חנם, חנם, עריות, משה, דעת, פרישות וכו', עין שם, הינו כנ"ל. ועל־כן אי אפשר לילך ולירש ארץ־ישראל כי אם על־ידי תקון הברית, כמו שכתוב (תהלים לז, כט): "צדיקים יירשו ארץ". וכמו שכתוב (נחמיה ט, ח): "וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני" וכו'. כי עקר הדרך לכבש ארץ־ישראל הוא על־ידי החסד חנם הנ"ל, שהוא התורה הנעלמת, שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, וכן מקים העולם זה החסד גם עכשו בעת שרחוקים מן התורה כנ"ל. וזה החסד אי אפשר לגלות כי אם על־ידי הצדיק דנטיר ברית בתכלית הקדשה וכו', וכנ"ל: