# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/63/8/

וזהו שאמר משה (שמות לב, לב): "ואם אין מחני נא" וכו'. כי באמת לא היתה התורה צריכה לספר רק עצם המצות, כגון מצות ציצית מצות תפלין וכו', שזהו עקר התורה כדי לקים מצותיה, אבל כל הספורים של התורה, כגון מ"בראשית" עד "החדש הזה לכם" שהיא מצוה ראשונה, וכן שאר הספורים הבאים אחר כך. ואפלו אצל כל מצוה ומצוה יש עוד דברים וספורים, דהינו מה שנאמר אצל רב המצות "וידבר ה' אל משה" וכו', שזהו בחינת דברי התורה, כי עקר התורה היא המצוה בעצמה.

אך כל אלו הספורים וכל אלו הדברי תורה שסביבות כל מצוה ומצוה - זהו בחינת התורה הנעלמת הנ"ל, שהוא גבה יותר מן התורה שבנגלה שהוא בחינת סתרי תורה. וזאת התורה הנעלמת היא בחינת חסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שבזה מקימין העולם בעת פשיטותן ובעת שרחוקים מן התורה כנ"ל, וכמבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (ליקו"מ סימן כב) שאלו הדברי תורה הם בחינת סתרי תורה, בחינת התורה הנעלמת הנ"ל:

וזהו בחינת מה שאמר רבי יצחק על פסוק "בראשית", לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם' שהוא מצוה ראשונה, ומפני מה פתח ב'בראשית'? בשביל "כח מעשיו" וכו' כדי שיוכלו ישראל לכבש ארץ־ישראל וכו', הינו כנ"ל, שרבי יצחק מקשה, מפני מה מספרת לנו התורה הקדושה כל אלו הספורים שאין כתוב בהם שום מצוה.

והתרוץ, שכל אלו הספורים הם כדי שנוכל לכבש ארץ־ישראל, כי אי אפשר לכבש ארץ־ישראל כי אם על־ידי כח מעשיו, דהינו בחינת התורה הנעלמת הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה כנ"ל. ובשביל זה מספרת התורה הקדושה כל אלו הספורים, כי כל אלו הספורים שקדם המצות הן הן התורה הנעלמת, כי הם עקר סתרי תורה. והיא היא התורה הנעלמת שהיה מקים העולם קדם מתן תורה שעל־ידי־זה הולכין וכובשין ארץ־ישראל. ובשביל זה כתבה התורה כל אלו הספורים בשביל כח מעשיו כדי לכבש ארץ־ישראל, כי הוא התורה הנעלמת שעל־ידי־זה דיקא כובשין ארץ־ישראל כנ"ל, והבן היטב:

נמצא, שכל הספורים שבתורה וכל הדברי תורה שסביבות המצוה, דהינו "וידבר ה' אל משה" וכו', כל זה הוא בחינת סתרי תורה, בחינת התורה הנעלמת שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שעל־ידי־זה יכול הצדיק האמת לקים העולם תמיד אפלו בעת שעשו מה שעשו כנ"ל.

וזהו שאמר משה ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וכו', דהינו מה שכתוב ונזכר בתורה כמה פעמים שמו של משה, כגון "וידבר ה' אל משה" וכיוצא בזה, שכל זה הוא בכלל הספורים והדבורים של התורה שאינם מעקר המצות, אך באמת הם בחינת סתרי תורה, בחינת התורה הנעלמת שגבה מן התורה שבנגלה. והנה זאת התורה הנעלמת היא השם־יתברך בעצמו כביכול שמקים העולם תמיד בחסד חנם, שעל ידו ברא את העולם בחסדו לבד קדם שהיה שום 'עובדא דלתתא' (מעשים מלמטה) כלל, ובודאי השם־יתברך בכחו וחסדו הוא יכול לקים העולם תמיד בחסדו אפלו בעת שעשו מה שעשו, כי מי יאמר אליו מה תעשה, אך השם־יתברך אחר שברא את העולם ונתן את התורה לישראל מסר רצונו ביד ישראל, והעקר ביד צדיק הדור והכל תלוי בו כנ"ל. וזה שרמז השם־יתברך למשה ואמר לו: (שמות לב, י) "ועתה הניחה לי", לרמז לו שהכל תלוי בו. ועל־כן עכשו אי אפשר לגלות החסד הנעלם הזה כי אם הצדיק הדור שהוא בחינת משה, כי הוא דיקא מכרח לגלות החסד הזה, כי כבר מסר השם־יתברך הכל בידו והכל תלוי בו כנ"ל. וזהו בחינת "וידבר ה' אל משה" שהוא בחינת התורה הנעלמת כנ"ל, שהוא החסד חנם שמקים העולם תמיד כנ"ל. וזהו "וידבר ה' אל משה", הינו שהשם־יתברך מסר כל ההנהגה למשה שהוא בחינת הצדיק האמת שבדור, כי 'דבר' לשון מנהיג, כמו 'דבר אחד לדור' (סנהדרין ח.), כי עכשו אחר הבריאה ואחר מתן תורה כל ההנהגה מסורה ביד משה שהוא הצדיק האמת, והוא דיקא צריך לגלות החסד הנעלם כדי לקים העולם תמיד.

וזהו שאמר משה ואם אין מחני נא וכו'. כי אם אין אתה רוצה לסלח להם ולקים העולם גם עכשו על־ידי התורה הנעלמת, שהוא בחינת "וידבר ה' אל משה" כנ"ל, אם כן מחני נא מספרך, כי אם כן למה לי שיזכר שמי בכל התורה כלה שזה מורה שעכשו ההנהגה בידי ויש לי כח להחיות העולם על־ידי התורה הנעלמת, ועתה אם אינך רוצה חס ושלום לקים העולם על ידי, אם כן מחני נא ותחזר ההנהגה אצלך לבד, ואתה בעצמך בודאי תוכל לקים העולם בחסדיך כנ"ל, רק שברחמיך מסרת הכח בידי שזה בחינת מה שנזכר שמי בתורה כנ"ל. ועתה אם אין לי הכח הזה, אם כן מחני נא ויחזר הכח והחסד אצלך לבד ותקים העולם בעצמך. ועל־כן על־ידי שהיה משה מעורר החסד הנעלם הזה, דהינו התורה הנעלמת על־ידי־זה פעל באמת בקשתו וינחם ה' על הרעה וכו' ונתקים העולם אף־על־פי שעשו מה שעשו, והכל על־ידי החסד הזה שהוא התורה הנעלמת שהוא מקים העולם תמיד כנ"ל:

הלכות עבדים