# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/64/15/

וזה בחינת כסא של אליהו בשעת המילה (יורה דעה סימן רסה, סעיף יא), כי אליהו זכה בחייו לעלות לשמים, כי זכה לבטל הזמן בחייו. ועל־כן לא הצרך למות, כי מחמת זהמת הנחש מחטא אדם הראשון אי אפשר לכלל בשלמות בזה העולם, בבחינת למעלה מהזמן, ועל־כן צריכין למות, ואז כשיוצאין מהגוף והנשמה מזדככת הוא זוכה לעלות ולכלל לשם לבחינת למעלה מהזמן, שזהו בחינת חיי העולם הבא כנ"ל. אבל אליהו זכה לשלמות הדעת בחייו עד שלא הצרך למות. על־כן במוצאי שבת שמתחילין להתעורר עובדין דחל, בחינת עבדות הנאחז בששת ימי המעשה, על־כן מזכירין אז את אליהו הנביא שזכה לבחינת בטול הזמן בחייו שהיא בחינת חרות כנ"ל. ועל־ידי־זה אנו ממשיכין קדשת שבת, שהיא בחינת חרות, שבו נתבטל כל העבדות כל עובדין דחל, וזוכין להמשיך קדשה זאת על ששת ימי החל, כדי שלא יתגבר העבדות שתחת הזמן גם בימי החל כנ"ל.

ועל־כן אליהו יבא ויבשר גאלת משיח, וכמו שאנו מזכירין זאת במוצאי שבת: אליהו הנביא וכו' במהרה יבא אלינו עם משיח בן דוד, כי משיח יזכה לזה הדעת של בטול הזמן בשלמות, כמבאר שם בהתורה הזאת שאנו עוסקין בה, כמו שמבאר שם על פסוק "אני היום ילדתיך" כנ"ל. ועל־כן אליהו שזכה לבחינת בטול הזמן בחייו - יבא ויבשר על זה. על־כן מזכירין את אליהו קדם המילה ומכינין לו כסא, כי עקר בחינת מצות מילה הוא לבטל הזמן ששם עקר אחיזת כל התאות ועמל העולם הזה וכו' כנ"ל, שזהו בחינת אליהו הנביא, שבכחו וזכותו מטהרין עולם העשיה כמובא, הינו שמבטלין הזמן שעקר אחיזתו בזה העולם העשיה. וזוכין להמשיך בזה העולם הארת הדעת האמתי שהיא בחינת בטול הזמן, שזהו בחינת מצות מילה, כנ"ל:

ועין בסימן קי"ז על ענין שקשה לישן במוצאי שבת. מבאר שם, שאליהו מבטל בחינת עבד, בחינת שנה, עין שם, הינו כנ"ל. כי עבדות ושנה הם בחינת תחת הזמן, ואליהו מבטל זאת, שזהו בחינת מצות מילה כנ"ל:

הלכות גרים