# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/64/16/

וזה בחינת גרים, כי עקר קדשת ישראל הוא שמקדשין הזמן על־ידי תורה ומעשים טובים הנעשים בזמן הזה דיקא, ועל־ידי־זה זוכין לשלמות הדעת ונכללין בבחינת למעלה מהזמן שהיא בחינת עולם הבא כנ"ל. וזה בחינת (דברים ז, יא): "היום לעשותם" - 'ולמחר לקבל שכרם' (ערובין כב.). יש מחר שהוא לאחר זמן (רש"י שמות יג, יד), 'לאחר זמן' דיקא, הינו שהעולם הבא הוא בחינת מחר, שהוא לאחר זמן, הינו אחר הזמן בחינת בטול הזמן, כי העולם הבא הוא עולם שכלו ארך בחינת למעלה מהזמן כנ"ל. וזה כל עבודתנו בעולם הזה להשלים הדעת על ידי קדשת תורה ומצות, כדי לזכות לבחינת למעלה מהזמן כנ"ל.

כי ישראל בשרשם הם בבחינת למעלה מהזמן, בבחינת (שבת קנו.): 'אין מזל לישראל', כי כל סדר הזמנים הוא על־ידי הכוכבים ומזלות, וישראל הם למעלה מהכוכבים ומזלות למעלה מהזמן, בבחינת הנאמר לאברהם (בראשית טו, ה): "הבט נא השמימה וספר הכוכבים ויאמר לו כה יהיה זרעך". ופרש רש"י, אין הבטה אלא מלמעלה למטה וכו'. הינו שהגביהו למעלה מהכוכבים ומזלות ואמר לו: "כה יהיה זרעך" - שישראל הבאים מזרעו הם מלמעלה מהזמן שמתנהג על־ידי הכוכבים ומזלות. וזה בחינת מה שנאמר בלדת יצחק (שם יח, יד): "למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן", זה בחינת בטול הזמנים, שלמועד שהוא לשנה האחרת והעת הזאת שעמדו בו באותו היום הכל אחד, בחינת "למועד אשוב אליך כעת חיה", הינו למועד שהוא לשנה הבאה הוא "כעת חיה", שהיא עת ההוא של היום הזה, כי הכל אחד לשנה הבאה וליום הזה, כי אין שום זמן כלל באמת כנ"ל. ובבחינה זאת "ולשרה בן", כי הלדת יצחק שהוא הראשון שנולד בקדשת ישראל הלדתו בבחינה זאת בבחינת למעלה מהזמן, כנ"ל.

נמצא, שישראל הם בבחינת למעלה מהזמן, אבל העכו"ם אמות העולם הם בבחינה תחת הזמן, כי הם משקעים בכל התאות והבלי העולם הזה שכלם הם תחת הזמן כנ"ל, כי הם מזהמת הנחש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קמו.): 'עכו"ם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זהמתן', וזהמת הנחש היא בחינת עבדות, בחינת (בראשית ג, יד): "ארור אתה על גחנך תלך" וכו', שהיא בחינת (שם ט, כה): "ארור כנען עבד עבדים" וכו', בחינת עבדות, שהיא בחינת עמל העולם הזה, בחינת "בעצבון תאכלנה", שרודפין כל ימיהם אחר הבלי העולם הזה שהם תחת הזמן, כנ"ל.

וזה בחינת מה שנאמר על השמש והירח וכוכבים (דברים ד, יט): "אשר חלק ה' אלקיך אתם לכל העמים" וכו'. ופרש רש"י: 'אשר חלק להם להאיר להם'. ועדין הדבר תמוה, וכי להם לבדם הם מאירים ולא לנו, הלא אדרבא, עקר הארתם הוא בשביל ישראל, כי כל מעשה בראשית לא נבראו ולא מתקימים אלא בשביל ישראל כידוע.

אך באמת ישראל הם למעלה מהזמן, למעלה מהכוכבים ומזלות כנ"ל. וכל האור הנמשך לנו על־ידי השמש והירח והכוכבים אין אנו מקבלין מהם בעצמן חלילה, כי אנו יודעין האמת שאין להם שום אור בעצמן, רק כל כחם להאיר הם מקבלים ממה שלמעלה והעליון מהעליון, עד שמקבלים כלם מאור השם־יתברך שהוא אור כל האורות, שמאיר בחמה ולבנה וכו'. ועל־כן אנו מברכין בכל יום להשם־יתברך שברא מאורות אלו ונותן בהם כח להאיר על הארץ, אבל החמה ולבנה בעצמן אין להם שום אור כלל, אדרבא, אנחנו בני ישראל מאירין בהן, כי על־ידי שאנו מברכין בכל יום על בריאת המאורות, על־ידי־זה אנו נותנין בהם כח להאיר על הארץ, כי הכל נברא ונתקים ומתנהג רק על־ידי ישראל שעובדין את השם־יתברך ומברכין ומשבחין אותו יתברך, שעל־ידי־זה מקשרין כל דבר לשרשו, שמשם נמשך כחו המיחד לו, כמו המאורות שעל־ידי שאנו מברכין להשם־יתברך על בריאתם על־ידי־זה הם מתקשרים לשרשם, לשרש אור העליון של חמה ולבנה וכוכבים ועל־ידי־זה הם מאירים, כי אנו מקשרים כל הזמן שמתנהג על־ידי החמה ולבנה וכו' לשרשו שהוא למעלה מהזמן ששם שרש הכל כנ"ל. ועל־כן אנו למעלה מהמזל, למעלה מכל הכוכבים והחמה וכו' כנ"ל. אבל העכו"ם והרשעים שרודפין אחר הבלי עולם הזה שהם תחת הזמן, שנאמר עליהם (ישעיה ה, יב): "והיה כנור [וכו'] וחליל וכו' ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו", שאינם מברכים בשחר יוצר המאורות ובערב מעריב ערבים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שם), על־כן הם תחת הכוכבים והכוכבים מאירים בהם ולא הם בהכוכבים. ועל־כן נאמר בהם על המאורות, אשר חלק להם להאיר להם, 'חלק' דיקא, כי אצלם חלק ומבדל ומפרש אור הכוכבים משרשו, מבחינת למעלה מהזמן מחמת שרודפים אחר הבלי עולם הזה. ועל־כן האור חלוק אצלם משרשו בחינת אשר חלק להם 'חלק' דיקא כנ"ל. אבל ישראל הם בהפך מזה, כי הם מקשרים כל המאורות לשרשם ועל־ידי־זה הם מאירים בכל המאורות, כי כל הכח של המאורות להאיר הוא על־ידי ישראל שמברכין להשם־יתברך על המאורות, שבשביל זה נברא ומתקים הכל כנ"ל: