# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/64/17/

נמצא, שישראל הם בבחינת למעלה מהזמן והעכו"ם הם בבחינת תחת הזמן. ועל־כן זה הגר שבא להתגיר לצאת מזהמת העכו"ם ולכנס בקדשת ישראל, אי אפשר להכניסו בקדשתנו כי אם על־ידי שמעלין אותו לבחינת למעלה מהזמן, ששם שרש קדשת ישראל, שזהו בחינת משיח, שהוא כלל קדשת ישראל, שהוא למעלה מהזמן, בחינת אני היום ילדתיך (תהלים ב, ז), כמבאר היטב בהתורה הנ"ל. וזה בחינת 'גר שנתגיר כקטן שנולד דמי' (יבמות כב.), כי כל קדשתו מבחינת קדשת משיח שהוא למעלה מהזמן, שנאמר בו: אני היום ילדתיך, כנ"ל.

ועתה מקשר הפסוק שאחריו בקשר נפלא, הינו הפסוק שאל ממני ואתנה גוים נחלתך, שנאמר אחר אני היום ילדתיך, הינו על־ידי בחינת אני היום ילדתיך שהיא בחינת למעלה מהזמן, על־ידי־זה שאל ממני ואתנה גוים נחלתך, שכל הגוים ישובו אליך לנחלה, הינו בחינת גרים שיתגירו וישובו תחת יד משיח וישראל, כי עקר קדשת הגרים הוא על־ידי בחינת למעלה מהזמן, שהיא בחינת אני היום ילדתיך כנ"ל.

וזה בחינת תשובה, כי גם הבעל תשובה הוא בבחינת גר שצריך לצאת מזהמתו - לחזר לשרש קדשתו שהוא קדשת ישראל. [רק שהבעל תשובה בודאי מעלתו גבה הרבה מהגר, מחמת שהוא על כל פנים מזרע ישראל]. ואיך אפשר להפך ולתקן כל אלו הימים והזמנים שפגם בהם כל כך כל אחד כפי עונותיו, ומכל שכן גר שהיה עד הנה עכו"ם לגמרי איך אפשר להפכו לקדשת ישראל? אבל באמת כל הבעלי תשובה, מכל שכן גרים, אי אפשר לחזר להכניסם בקדשת ישראל כי אם על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי בחינת משיח, שהוא בחינת למעלה מהזמן, ששם נתבטל כל הזמן שעבר לגמרי ונעשה כאלו היום נולד ממש, בחינת אני היום ילדתיך שנאמר על משיח. וכן נאמר זה המקרא על כל הבא להתקדש בקדשת ישראל, כמו שמובא בספרים (זהר משפטים צח.) שביום שהאדם נעשה בר מצוה נאמר בו אני היום ילדתיך, וכן כל מי שבא להטהר ולהתקדש, כי זה עקר הקדשה.

וזה עקר הכח וההתחזקות והתקוה לשוב מכל הזהמות והטמאות והפגמים שנפל בהם, כל אחד כפי נפילתו ולשוב להשם־יתברך, כי עקר התקוה על־ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגין הצדיקים שהם בבחינת משיח, כאשר הבנתי מפיו הקדוש, שאמר סמוך להסתלקותו שהוא הולך עתה רק עם זה המאמר הנ"ל שגלה על פסוק אני היום ילדתיך - שהיא בחינת למעלה מהזמן וכו', ואי אפשר לבאר ענין זה בכתב כלל, רק מה שהבנתי אני מדבריו, הוא שאמר זאת לענין מה שהוא עוסק ביגיעות גדולות כל כך לקרב נפשות רבות להשם־יתברך ועדין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלקת והמניעות בגשמיות ורוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד, אשר כשל כח הסבל, ורבים נכשלו ונפלו על־ידי־זה וכו'. ולענין זה אמר שהוא מחיה עצמו בענין זה של אני היום ילדתיך - הינו שהשם־יתברך יעזרנו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת, וכלנו נשוב להשם־יתברך באמת וכל הימים הראשונים יפלו, כי כל הזמן יתבטל ויכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן, ושם יתתקן הכל: