# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/64/8/

וזה בחינת (נדרים לא:): 'גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות', כי על־ידי מצות מילה זוכין לבחינת בטול הזמן, ששם עקר הזקנה דקדשה כנ"ל. וזה בחינת מה שאיתא בכתבים (לקוטי תורה להאריז"ל, פרשת עקב) שעקר הדור הזקנה על־ידי תקון הברית, כי הסריס אין לו זקן וכו', עין שם. הינו כנ"ל, שעקר הזקנה הוא בבחינת בטול הזמן כנ"ל שזוכין לזה על־ידי מצות מילה שהוא תקון הברית כנ"ל. ועל־כן כל הזקנים הנ"ל זכו לזכרון שהוא בטול הזמן, כי משם עקר קדשת הזקנה דקדשה שלהם, כנ"ל.

כי מי שפוגם בברית חס ושלום, ואזי נופל מהדעת בבחינת (סוטה ג.) 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות', כי פגם הברית הוא פגם הדעת, כי הטפה נמשכת מהמח כידוע, כמו שכתוב (בראשית ד, כה): "וידע אדם" וכו', ועל־כן הוא נופל לתחת הזמן שהוא מחסרון הדעת. ועל־כן כל ימיו כעס ומכאובות, כי עליו דיקא עובר כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש. והכל כפי הפגם שפגם בברית חס ושלום, ועל־כן נאחז בו חס ושלום סטרא דמותא. כי שם מחסרון הדעת, משם עקר אחיזת הזמן ששם עקר סטרא דמותא כנ"ל. וזה בחינת (קהלת ז, כו): "ומוצא אני מר ממות את האשה", שנאמר על פגם הברית.

וזה בחינת הכרת הנאמר בתורה בכל העריות שהוא פגם הברית, כי עקר הכרת חס ושלום הוא מה שנכרתין ימיו מן השרש, דהינו שנשאר חס ושלום תחת הזמן, ואינו זוכה לצאת מתחת הזמן אפלו אחר מותו, כי הצדיקים במיתתן קרויים חיים (ברכות יח.), כי זוכין על־ידי קדשתם להעלות ולבטל כל הזמן והימים בבחינת למעלה מהזמן ששם עקר החיים. ושם עקר ידיעת הבורא יתברך, שזה כל שעשוע עולם הבא כנ"ל, אבל הרשעים החיבין כרת כשאינן זוכין לתשובה (שבועות יג.), אזי נשארין גם אחר מותם תחת הזמן, כמובא, שהרשעים אינם יוצאין מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותו. וזה עקר ענש כרת, רחמנא לצלן - שנכרתין ימיו משרשן מבחינת למעלה מהזמן, ונשאר תמיד תחת הזמן, ששם כל הפגעים וכל הדינים וכל הענשים הקשים והמרים, רחמנא לצלן.

ועל־כן תקון ה'כרת' הוא 'כתר' כמובא (תקוני זהר תקון סט, קח:), שצריכין להמשיך עליו הקדשה מבחינת כתר לתקן פגם הכרת, כי כתר הוא בחינת שרש הזקן דקדשה, כי שם כל התליסר תקוני דיקנא קדישא, ונקרא 'עתיק', כידוע, הינו שזוכה לקשר עצמו לבחינת זקן דקדשה, בחינת כתר, ששם הוא למעלה מהזמן, שזהו הפך הכרת, כנ"ל.

וזה שמובא בספרים (משנת חסידים, מסכת התשובה, פרק ו): שהנעור בלילה נצול מכרת, כי עקר הזמן - בבחינת שנה כנ"ל, ששם עקר אחיזת הכרת בחינת סטרא דמותא כנ"ל. ועל־כן כשנעור בלילה ומנדד שנה מעיניו ועוסק בתורה ועבודת ה', על־ידי־זה מבטל הזמן שהיא בחינת שנה, ומקשר הזמן לבחינת למעלה מהזמן על־ידי התורה ועבודה שהם שלמות הדעת דקדשה, שעל־ידי־זה נכללין בבחינת למעלה מהזמן ששם עקר החיים כנ"ל.

ועל־כן באמת עקר התשובה על פגם הברית הוא על־ידי התקשרות והתקרבות לצדיקים אמתיים, כי צדיקים אמתיים שומרי הברית הם בחינת זקנים דקדשה שמקבלין כח מהזקן העליון הנ"ל שזכה לבחינת למעלה מהזמן בתכלית המעלה, ומשם ממשיכין החיים לכל הבאים לשוב על פגם הברית, ומוציאין ומעלין אותם מבחינת 'כרת' לבחינת 'כתר' שהיא בחינת עתיק, בחינת זקן, בחינת למעלה מהזמן, ששם עקר החיים כנ"ל. וזהו 'גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות' כנגד שלשה עשר תקוני דיקנא קדישא, שהם בחינת זקן דקדשה שזוכין להם על־ידי מצות מילה, שהיא בחינת תקון הברית, וכנ"ל: