# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/11/

וזהו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו, ה), שנסמך אחר פסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד - שזה עקר בחינת הבטול לבטל עצמו ולכלל באחדותו במסירת נפש על קדוש השם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בלק קצה:). ואחר־כך אומרים: ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, שהוא הממון (ברכות נד.) - לקשר אור הרשימו בלבו ונפשו ומאדו שהוא ממונו, שכולל כל חמדת עולם הזה, שיבטל הכל בשביל אהבת השם־יתברך, כי עקר התקשרות אור הרשימו הוא כשמטהר ומקדש גם את ממונו מחיזו דהאי עלמא, ששם עקר אחיזת זהמת הנחש כנ"ל, ושם עקר תקון הכלים, כי עקר התהוות בחינת הכלים הוא בבחינת שמאל, גבורות צמצומים כידוע, שזהו בחינת הממון, בחינת (משלי ג, טז): "בשמאלה עשר" וכו'.

וזה בחינת קדשת שבת שהיא התכלית, בחינת עולם הבא, שאז מתבטלין כל הל"ט מלאכות, ואז עקר שלמות הדעת, לידע ממנו יתברך על־ידי אור הרשימו הנ"ל, מחמת שאז מתבטלין כל הל"ט מלאכות שבממון וכנ"ל. ועל־כן מילה דוחה שבת, כי אי אפשר לקבל קדשת שבת שהיא התכלית כי אם על־ידי שמעבירין הערלה וכו' וכנ"ל: