# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/13/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ה.): ששלשה דברים באים על־ידי יסורין, והם תורה וארץ־ישראל ועולם הבא, כי הכל אחד, כי עולם הבא הוא התכלית, שאז יתקים "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", שיהיה כלו טוב, כלו אחד כנ"ל, שזה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי יסורין שעל־ידי־זה סותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא, וכנ"ל. וזהו בחינת תורה, כי משם כל קבלת התורה מהרשימו של הבטול הנ"ל הבא על־ידי היסורין וכנ"ל. וזהו גם כן בחינת ארץ־ישראל, כי בארץ־ישראל שם עקר המקום המקדש, שבו זוכין לבטל את עצמו כראוי ולהמשיך משם אור הרשימו הנ"ל לקשרה בלבו כראוי. כי לקבל תורה מזריחת הרשימו הנ"ל ולקשרה בלבו כראוי, לזה צריכין לקדש הגוף על־ידי תורה ומצות, וכפי קדשת הגוף - כן זוכה לקשרה בלבו כנ"ל, וכמו כן צריכין קדשת המקום שהוא ארץ־ישראל, ועל־כן 'הדר בארץ־ישראל דומה כמי שיש לו אלוק' (כתבות קי:), כי עקר התנוצצות אלקותו שנמשך מזריחת הרשימו הנ"ל הוא בארץ־ישראל. ועל־כן כל ספר דברים מדבר הרבה בשבח ארץ־ישראל, כי עקר קיום התורה שנמשך מהזריחה הנ"ל הוא בארץ־ישראל, ועל־כן צריכין לסבל יסורין קדם שבאין לארץ־ישראל, כי הבטול הנ"ל שמשם מאירה הרשימו הנ"ל בא על־ידי יסורין, כנ"ל: