# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/14/

וזה: ושמר ה' לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך - 'ושמר' דיקא, הינו שישמר השם־יתברך את החסד שיהיה נמשך עלינו, באפן שנוכל לקבלו שלא יזיק לנו חס ושלום רבוי החסד כנ"ל (אות ד), ועל־כן אף־על־פי שכבר נשבע לאבותינו לעשות עמנו חסד, אף־על־פי־כן אי אפשר לקבלו כי אם על־ידי שיקים: והיה עקב תשמעון כנ"ל, שנשמע כל משפטי התורה בתוך הרגלין, בבחינת (תהלים כו, יב): "רגלי עמדה במישור", דהינו בתוך הממון שנקרא רגלין, דהינו שנהיה חזקים בקיום התורה והמצות, עד שהממון לא יעביר אותנו חס ושלום מקיום התורה, כי שם בחמדת הממון - שם עקר החששא שלא ישכח את השם־יתברך על־ידי רבוי הממון, כמו שכתוב (דברים ח, יג־יד): "וכסף וזהב ירבה לך, ורם לבבך ושכחת את ה'" וכו', וכמו שכתוב (שם א, א): "ודי זהב", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ברכות לב.). אבל אם תזכה לשמע את משפטי התורה גם בבחינת עקבים ורגלין, דהינו בתוך הממון כנ"ל. ואז ושמר לך ה' את החסד - שלא ישלט בו זר באפן שלא יזיק לך רבוי החסד חס, ושלום, כי הבא לטהר מסיעין לו (שבת קד.). ומאחר שאתה מחזק עצמך לזכר את השם־יתברך גם בתוך הממון, גם השם־יתברך ישמר לך החסד, דהינו שישפיע לך שפע החסד בשמירה גדולה באפן שלא יזיק לך כלל. בבחינת "יברכך ה'" - 'בממון', "וישמרך" - 'מן המזיקין' (במדבר ו, כד; ובספרי שם), שלא יזיקו לך המזיקי עלמא, שלא יתאחזו בך על־ידי רבוי הממון חס ושלום, ואז דיקא ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וכו' - כי ישפיע לך כל טוב, כי תוכל לקבל רבוי שפע החסד על־ידי תקון הכלים, וכנ"ל:

הלכות גרים