# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/15/

וזה בחינת גרים ש אי אפשר להגר לכנס בקדשת ישראל כי אם על־ידי מילה וטבילה ועל־ידי בית דין של שלשה דיקא (יבמות מו:), כי הגר שהיה מתחלה מהשבעים עממין שהם ההפך מהבטול הנ"ל, כי עקר הבטול אל אור האין־סוף שהוא התכלית הוא על־ידי קדשת העינים, שסותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא וכו' כנ"ל. ועל־כן אחר ששבין מהבטול - נמשך משם התורה כנ"ל, שהיא כלולה משבעים פנים, כי כל השבעים פנים לתורה נמשכין מהבטול הנ"ל, שעקרו על־ידי קדשת העינים כנ"ל, ועל־כן כל התורה כלולה בעינים כנ"ל (אות ב). והעכו"ם הם ההפך מזה, כי הם בחינת שבעים אמות שהם ההפך משבעים פנים לתורה, וכמבאר במקום אחר (סימנים לו, קא). ועל־כן העכו"ם כשבא להתגיר - אי אפשר לו לכנס בקדשת ישראל כי אם על־ידי מילה, שצריך להעביר הערלה, שהיא זהמת הנחש הנאחז בחיזו דהאי עלמא, שצריך להעבירה ממנו על־ידי צער וכאב גדול, שעל־ידי־זה סותם עיניו בחזקה מחיזו דהאי עלמא, ונכלל באחד שהוא התכלית, ומשם נמשך עליו קדשת התורה והמצות שהוא קדשת ישראל, שנמשך משם מבחינת הבטול הנ"ל. ועל־כן על־ידי־זה הוא נכנס בקדשת ישראל, כי הוא יוצא מזהמת השבעים עממין שהם פגם העינים הנאחז בחיזו דהאי עלמא, ונכנס בקדשת ישראל, שהיא קדשת התורה שכלולה בשבעים פנים שנמשכת מהבטול הנ"ל, שזכה לזה על־ידי מצות מילה, כנ"ל: