# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/22/

וזה שכתוב בדניאל ו' (פסוק יח): "והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וגו' די לא תשנא צבו בדניאל". ופרש רש"י שם: 'אם נגזר על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש וכו' ועל האריות מהזיק לדניאל, לא התנה על זריקת אבן וזין שלא יזיק באדם', כי מבן אדם קשה ביותר להנצל מחמת הנ"ל, כי שונאי דניאל עקר שנאתם היתה שרצו להטותו מהשם־יתברך למנעו מהתפלה, כמו שכתוב שם.

ועל כן אם היו השונאים בעצמם עושין לו יסורין באבנים וחצים - היה קשה ביותר להנצל וכנ"ל. ועל־פי זאת יתפרש - (דניאל ו, יח): "די לא תשנא צבו" בדניאל, הינו שלא ישתנה הרצון חס ושלום בדניאל עצמו, שלא יטו דעתו ורצונו חס ושלום, מן האמת וישלטו בו על־ידי־זה חס ושלום, וכמו שפרש רש"י על פסוק (תהלים ה, ט): "למען שוררי הישר לפני דרכך". ופרש רש"י: 'למען שוררי' - 'עויני המצפים שאבגד בך ותעזבני' וכו', עין שם, הינו כנ"ל.

וגם איוב שלא עמד בנסיון ביסורי גופו, היה גם כן העקר מחמת מין האדם, דהינו אשתו שהסיתה אותו לזה, כמו שכתוב שם, ובתחלה לא שמע אליה והשיב לה (איוב ב, י): כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל וכו'. והינו מאחר שהכל מאת האלקים אנו מחיבים לקבל הכל טוב ורע חס ושלום, כי באמת אין שום רע כלל, כי הכל לטובה נצחית, אבל אחר־כך מגדל היסורים פעלו בו דברים הרעים עד שנסת לדבריה והטיח דברים, כי בני אדם הם עקר המונעים ביותר מהכל כנ"ל, ומחמת זה בעצמו קשה ביותר להנצל מהם, אם לא כשהוא חזק בדעתו מאד שלא יוכלו להטותו בשום אפן מן האמת אז בודאי יתגבר עליהם, וכנ"ל: