# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/27/

וְזֶהוּ (יְשַׁעְיָה מ, א): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם - שְׁתֵּי פְּעָמִים 'אָנֹכִי', הַיְנוּ בְּחִינַת הַבִּטּוּל בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, כִּי בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל אָז מִתְבַּטֵּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז בְּוַדַּאי מִתְבַּטְּלִין הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אָנֹכִי הָרִאשׁוֹן, כִּי אָז מִתְבַּטֵּל וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין נִמְצָא שׁוּם דָּבָר כִּי אִם אָנֹכִי ה' שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל וְחוֹזְרִים הַיִּסּוּרִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, וְאָז מִתְנַחֵם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹאֵב מֵהָרְשִׁימוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אָנֹכִי הַשֵּׁנִי, לוֹמַר, שֶׁאָנֹכִי אָנֹכִי הוּא הַכֹּל אֶחָד, בְּחִינַת אֲנִי אֲנִי הוּא (דְּבָרִים לב, לט), הַיְנוּ אָנֹכִי ה' שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל, אָנֹכִי הוּא בְּעַצְמִי. וְזֶהוּ נֶחָמָתְךָ, בְּחִינַת אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר הַבִּטּוּל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל, אֲבָל הָרְשִׁימוּ מְאִירָה לַדַּעַת וְאָז הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, מְנַחֵם אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹאֵב מִשָּׁם וּמוֹדִיעַ וּמֵאִיר בְּדַעְתּוֹ, כִּי אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם - הַיְנוּ אָנֹכִי בְּעַצְמִי שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל אָנֹכִי הוּא בְּעַצְמִי הַמְחַיֶּה וּמַנְהִיג אוֹתְךָ גַּם אַתָּה וְהוּא מְנַחֶמְכֶם, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה, וּבְוַדַּאי יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִין, וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם שָׁם: וְאָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ רֹגַע הַיָּם וְכוּ', וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְכוּ' - הַיְנוּ בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁשּׁוֹאֲבִין מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, כִּי בּוֹרְאִים בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בַּהַקְדָּמָה (דַּף ה.). וְזֶהוּ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה - אַל תִּקְרֵי 'עַמִּי' אֶלָּא 'עִמִּי', מָה אֲנָא עַבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלָא (מַה אֲנִי עָשִׂיתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּדִבּוּרִי) אַף אַתֶּם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם), הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מְנַחֲמָם וּמ ְחַזְּקָם שֶׁאֵין לָהֶם לְהִתְיָרֵא כְּלָל מֵ אֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר וְכוּ' כִּי הֲלֹא הֵם מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם, כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם מֵת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן עז; וְעַיֵּן לְעֵיל הֲלָכָה ד', אוֹת ג), וּמָחָר יָבֹא וְאֵינֶנּוּ. אֲבָל אַתָּה זוֹכֶה לִשְׁאֹב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מִבְּחִינַת בִּטּוּל כָּזֶה שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְכוּ', לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֵלּוּ מְשַׁנִּין הַטֶּבַע, כִּי בּוֹרְאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים בְּתוֹרָתָם וִיכוֹלִים לְהַנְהִיג הַטֶּבַע כִּרְצוֹנָם עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן מז)], עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אֵין לְךָ לְהִתְיָרֵא כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר וּמִשּׁוּם בֶּן אָדָם שֶׁהוּא כְּמוֹ עֵשֶׂב וְחָצִיר מַמָּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אָנֹכִי אָנֹכִי" וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אוֹיְבֶיךָ יִכְלוּ וְיֹאבְדוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִשָּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַטֶּבַע נִמְסָר בְּיָדְךָ כַּנַּ"ל, וְתוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם כִּרְצוֹנְךָ וְכַנַּ"ל: