# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/65/7/

וזה שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון ו, כב.): 'צוחין ככלבים הב לן מזונא, הב לן חיי' וכו'. כי עקר התפלה על בני חיי ומזוני וכו', צריך להיות בשביל התכלית וכנ"ל. וזה שסים שם: 'ולא שאלין על מזונא דשכינתא' וכו', הינו שצריכין לשאל ולהתפלל רק על תקון הנפש שהוא התכלית, שהיא עלית השכינה: