# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/62/3/

וְזֶה שֶׁהִזְכִּירָה הַתּוֹרָה שׁוֹר וַחֲמוֹר, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל שְׁנֵי מִינִים בְּיַחַד אָסוּר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה, אַךְ עִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְאִיתָא (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן כא, סג.) שֶׁחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, וְחַיּוֹת טְמֵאוֹת הֵם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי יֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, וּכְנֶגֶד כֶּלֶב חֲמוֹר נֵץ וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁחֲמוֹר הוּא כְּנֶגֶד שׁוֹר. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל א, י): "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול". וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים שׁוֹר וַחֲמוֹר - הוּא עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדַּעַת, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹנֵק חַס וְשָׁלוֹם חֲמוֹר מִשּׁוֹר, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר כֹּחָם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל שְׁנֵי מִינִים אָסוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה שׁוֹר וַחֲמוֹר, כִּי עִקַּר הַפְּגָם הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְחַבְּרִים כִּלְאַיִם, וּפְגַם הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שׁוֹר וַחֲמוֹר חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְפֵּית וְנִכְנַעַת, וְאָז הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, עַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ (שְׁמוֹת כג, יב): "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ". כִּי בְּשַׁבָּת הוּא שְׁבִיתָה וְנַיְחָא מִכָּל הַל"ט מְלָאכוֹת, וְאָז נִכְלָלִין הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְנַעַת וְהַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת, עַל־כֵּן נֶאֱמַר אָז "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", כִּי הַכֹּל נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה וְגַם הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְנַעַת וְנַעֲשֵׂית מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה.

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִבֵּית לָבָן: "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר" (בְּרֵאשִׁית לב, ו). כִּי הֵבִיא הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּבֵית לָבָן בֵּרֵר בֵּרוּרִים, וּכְשֶׁיָּצָא מִשָּׁם זָכָה תֵּכֶף לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם לג, יח): "וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עט, ו): 'שֶׁקָּבַע תְּחוּמִין' וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הִתְפָּאֵר אָז וְאָמַר: "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר", שֶׁהִכְנִיעַ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְכֻנָּה בְּשֵׁם 'חֲמוֹר', כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כב, ג): "וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ", שֶׁהִכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְכֵן אִיתָא עַל פָּסוּק (שָׁם מד, ג): "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם". כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת חֲמוֹר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד שׁוֹר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר יְנִיקָתָם מִשָּׁם מִבְּחִינַת סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא כַּנַּ"ל.