# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/63/5/

וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי עֵשָׂו, כְּתִיב (בְּרֵאשִׁית כח, יא): וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם וְכוּ', וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וְכוּ'. וְאָז נִכְלְלוּ כָּל הָאֲבָנִים וְנַעֲשׂוּ אֶבֶן אֶחָד (חֻלִּין צא:), כִּי כֻּלָּם נִכְלְלוּ בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם שָׁכַב יַעֲקֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ"ל. וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, עַל־כֵּן הָיָה זֹאת בְּעֵת שֶׁבָּרַח מֵעֵשָׂו, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֵשָׂו עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ יַחַד וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְכוּ' לַהֲלִיכַת עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כח, ו): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה עֵשָׂו כִּי בֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְכוּ'. וַאֲזַי נִתְקַנֵּא בּוֹ וְרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלִנְקֹם בּוֹ, וְעַל־כֵּן הָלַךְ אֶל יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם, תְּרֵי זֵינָא בִּישָׁא - הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וְכוּ'.

וְאָז וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בְּרֵאשִׁית כח, י־יא) – שֶׁהוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וְכוּ' - וְנִכְלְלוּ כֻּלָּם בְּאֶבֶן אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַמְתָּקוֹת כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשִּׂכְלִיִּים הַפְּרָטִיִּים הַשַּׁיָּכִים לָהֶם, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל מֵהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּכְלָל וּבִפְרָט, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל־יְדֵי הַהַמְתָּקָה זוֹ עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הַצִּמְצוּמִים בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁאֲחִיזָתָם מִדִּינִים כְּשֶׁאֵין נִמְתָּקִין הַצִּמְצוּמִין עַל־יְדֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת וְהַכִּלְאַיִם חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן קֹדֶם שֶׁבָּא יַעֲקֹב לַמָּקוֹם הַהוּא, לְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, עָסַק מִקֹּדֶם בַּתּוֹרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּבֵית עֵבֶר, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סח, יא) מִפָּסוּק זֶה: וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא – 'בַּמָּקוֹם הַהוּא שָׁכַב' וְכוּ'. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה מִקֹּדֶם בְּבֵית עֵבֶר, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא - עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכָה לָבֹא לַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁזָּכָה לִכְלֹל כָּל הַצִּמְצוּמִים בְּשָׁרְשָׁן בְּהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הָאֲבָנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם אֶבֶן אֶחָד כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתְּקוּ כָּל הַדִּינִים וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כַּנַּ"ל. כִּי לִכְלֹל בְּהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא נַפְקַת מֵחָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁעַל יָדָהּ דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וְלִכְלֹל בְּהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "לוּחוֹת הָאֶבֶן", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם: