# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/63/7/

ועל־כן היו כל הבהמות והחיות מכרחים לכנס לתוך תבת נח, כי תבת נח הוא בחינת יום הכפורים, כמו שאיתא בתקונים (תקון כא, נד:), שזהו בחינת אבן שתיה קדש קדשים, כי ביום הכפורים היה הכהן הגדול נכנס לשם. ועל־כן בשעת תקף הדין של המבול - הכרחו כל הבהמות והחיות לכנס לתוך תבת נח, שהיא בחינת קדש קדשים, כדי שיהיה נמתק כל צמצום וצמצום על־ידי השכל כנ"ל. ועל־כן נכנסו למיניהם דיקא, אותן שדבקו במינם ולא עברו על אסור כלאי בהמה, כי אי אפשר לכנס לתבת נח לתוך בחינת קדש קדשים, בחינת אבן שתיה, כי אם כשנזהרין מכלאים שיהיה כל מין ומין לבדו, שאז נמתק כל אחד ואחד על־ידי השכל השיך לו, שמקבל מאבן שתיה כנ"ל, כי אפלו כשזוכין להמתיק הצמצומים על־ידי השכל הכולל בעצמו, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל - אי אפשר להכלל שם כי אם למינו, כי צריכין לכלל שם דרך הצמצום והצנור שנמשך דרך שם מהאבן שתיה. ועל־כן אסור לערב המינים, כי אז אי אפשר להכלל שם ולקבל המתקה משם, לא בכלל ולא בפרט, וכנ"ל.

ועל־כן נכנסו כל הבהמות והחיות וכו' לתבת נח, אותן שדבקו במינם דיקא, ועל־ידי־זה נמתקו שם כל הצמצומים וכל הדינים הקשים שהיה בעולם אז, ועל־ידי־זה זכו לצאת משם למשפחותיהם, כמו שכתוב (בראשית ח, יט): "למשפחתיהם יצאו מן התבה". כי חזר ויצא כל מין ומין מן התבה שהיא בחינת אבן שתיה, שמשם נמשכין כל הצמצומים וכנ"ל. ועל־כן הקריב נח מהם קרבנות, כי הקרבנות הוא בבחינת המתקת הצמצומים על־ידי השכליים השיכים להם כנ"ל, כי נח מברר ומתקן וממתיק כל הל"ט מלאכות מזהמת הנחש, כמו שכתוב (בראשית ה, כט): "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה" וכו'. כי נח הוא בחינת קדשת שבת, כמובא (לקוטי תנינא ב), בחינת ניחא לעלאין ניחא לתתאין וכו'. ועל־כן על ידו נמתקו כל הצמצומים שהם בחינת ל"ט מלאכות, בחינת כל מיני בהמות למיניהם, כי כלם נמתקו ונתבררו על־ידי תבת נח שהיא בחינת יום הכפורים, בחינת אבן שתיה, ששם נמתקין כל הדינים וכל הצמצומים שבעולם, על־ידי השכל הכולל, שהוא בחינת קדשי קדשים שמשם כל ההמתקות, וכנ"ל: