# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/63/8/

ועל־כן אותיות התורה צריכין להיות כל אחד בפני עצמו, ואם נדבק אות לאות פסול, כי כל אות ואות הוא בחינת שכל שמקבל משכל הכולל דרך הצנור השיך לו, שעל־ידי־זה יש לו כח להמתיק הצמצום השיך לו. ועל־כן צריך כל אות שיהיה בפני עצמו, ואסור שידבקו אותיות התורה זה בזה, כדי שלא לערב הצמצומים והשכליים, שאז אי אפשר להמתיקם וכנ"ל.

ועל־כן אדם מתר עם כלן לחרש ולמשך וכו' (יורה דעה, סימן רחצ, סעיף טז), כי האדם הוא השכל הכולל שהוא ממתיק כל הצמצומים והדינים שהם בחינת בהמה כנ"ל. ועל־כן אין לו שום התחברות ותערבת עם הבהמות, אדרבא, האדם הוא השכל שהוא ההמתקה שלהם. ועל־כן אין בהאדם דין כלאים עם הבהמות, ומתר עם כלן לעשות מלאכה לחרש ולמשך, כי האדם אינו מתערב ומתחבר עם הבהמה כלל, כי הוא השכל וההמתקה שלהם, כנ"ל: