# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/64/15/

ועל־כן קורין בחנכה פרשת הנשיאים שהיו שנים עשר, שהם כלליות השנים עשר שבטים שהיו ארבעה דגלים, וכל אחד משלשה שבטים, שזהו בחינת ארבע מחנות השכינה, בחינת רבוע הדבור שמאיר משלשת קוי האמת, ועל־כן כל דגל כלול משלשה, כי שלשת קוי האמת מאירין בכל חלק וחלק מארבעת חלקי הדבור שהם בחינת ארבעה דגלים כנ"ל. ואלו הארבעה דגלים היו הולכים סביב המשכן והארון ששם הלוחות שהם מגלין יחודו ואחדותו יתברך, כמו שכתוב שם (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלהיך" וכו', הינו להורות שכל השנים עשר שבטים שכלולים מארבעה דגלים שנחלקים לשנוי דעות הרבה, כי הם ששים רבוא נפשות שכל אחד יש לו דעה משנה מחברו, ואף־על־פי־כן כל אלו השנוי דעות שהם בחינת פעלות משתנות - כלם כלולים בדעה אחת כאלו היו נפש אחת ממש, כי כלם מאמינים בלב אחד בה' אחד, שכל הפעלות משתנות נמשכין ממנו יתברך כנ"ל, וכלם הולכים סביב הארון והלוחות וכל מחשבתם קשורה ותקועה שם, דכל רעותין תמן להכלל ביחודו ואחדותו יתברך, שכל זה הוא בחינת התגלות אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות על־ידי שרבים מסכימים לדעה אחת כנ"ל, שזה יקר מאד בעיני השם־יתברך כנ"ל.

וזה שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך, מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים (שיר השירים ז, א). ופרש רש"י, על העכו"ם והסטרא אחרא שרוצים לפתות את כנסת ישראל, ואומרים אליה שובי שובי, שובי - מאחר המקום, השולמית - השלמה באמונתך עמו וכו'. והיא אומרת: מה תחזו בשולמית - מה גדלה אתם יכולין לפסק שתהא שוה אפלו לגדלת הדגלים וכו', עין שם. ולכאורה תמוה, למה תפס דוקא הגדלה של הדגלים? אך על־פי הנ"ל מבאר היטב, שזהו תשובה על שאלתם, שמסיתין אותם לשוב מאחרי המקום חלילה, והם משיבין להם איך אתם יכולין להסית אותנו חס ושלום, אחרי שזכינו לגדלת מחלת המחנים - שהוא גדלת הארבע מחנות של הדגלים, שכל דגל היה משנה מחברו, כי על כל דגל היה מציר השלשה גונין שבשלשה אבני החשן של שלשת שבטיו, שכל זה הוא בחינת שנוי הגונין, שנוי דעות, שנוי פעלות, ואף־על־פי־כן לענין אמונתנו הקדושה כלם הסכימו לדעת אחת כנ"ל, שעל־ידי־זה נתגלה אחדותו הפשוט יתברך כנ"ל, ובודאי שוב אין בכם כח לפתות אותי חלילה, כי כבר נתחזקה אמונתי על־ידי ארבע מחנות הדגלים, שנכללו הרבה דעות בדעה אחת האמתית, כנ"ל.

ועל־כן קורין פרשת הנשיאים בחנכה, כי כל זה הוא בחינת חנכה כנ"ל. וזה בחינת (תהלים קכב, ד): שבטי יה עדות לישראל להדות וכו', כי שנים עשר שבטי יה שנכללו בדעה אחת בשעת הסתלקות יעקב, ואמרו כלם פה אחד: "שמע ישראל" וכו' - 'כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד' (פסחים נו.), זהו עדות לישראל שהם חזקים באמונתם לנצח. וזהו: להדות לשם ה', כי כל זה היא בחינת תודה והודאה שהיא בחינת חנכה, שעל־ידי־זה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות, שזהו בחינת שבטי יה עדות לישראל, כנ"ל: