# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/574/64/3/

וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת (שְׁמוֹת כג, יב): "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" וְכוּ'. שׁוֹר וַחֲמוֹר דַּיְקָא. אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּעִנְיַן דִּין שְׁבִיתַת בְּהֵמָה מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת כָּל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, רַק עִקַּר הַמִּצְוָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שְׁבִיתָה וְנַיְחָא עַל בְּחִינַת שׁוֹר וַחֲמוֹר, לְהַכְנִיעַ מֵהֶם אֲחִיזַת שׁוֹר וַחֲמוֹר דִּקְלִפָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הַנֶּאֱחָז בִּימֵי הַחֹל בְּהַל"ט מְלָאכוֹת כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לְהַכְנִיעַ קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, כִּי הָיָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, עַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית לב, ו): "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר", כַּמּוּבָא (תִּקּוּנֵי זֹהַר קמז:). כִּי יַעֲקֹב הוּא עִקַּר הָאֱמֶת הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", כִּי יַעֲקֹב זָכָה לְכָל שְׁלֹשֶׁת קַוֵּי הָאֱמֶת שֶׁהֵם - תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְשִׁדּוּכִים, כִּי נֶאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית כח, יא): "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" וְכוּ', וְהוּא הֶעֱלָה אֶת הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת בַּיִת, כִּי 'יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת' (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "מִשְׁפָּטִים" בְּסִימָן י), וְזָכָה לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג, ד): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לב, ה): "עִם לָבָן גַּרְתִּי" – 'וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי'. וְזָכָה לְשִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי זָכָה לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם זִוּוּגָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם רָחֵל וְלֵאָה וְכוּ', שֶׁעַל יָדָם הֶעֱמִיד מִטָּה שְׁלֵמָה בְּלִי פְּסֹלֶת שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וְעַל־כֵּן שָׁמַר יַעֲקֹב אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עט, ו), הַיְנוּ כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי יַעֲקֹב, שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה לוֹ דֵּעָה מְיֻחֶדֶת, כִּי כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים הָיָה גָּוַן מְיֻחָד כְּפִי גְּוַן אַבְנוֹ שֶׁבַּחֹשֶׁן, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ, וְכֻלָּם כְּאֶחָד נִכְלְלוּ בְּדֵעָה אֶחָד וְאָמְרוּ בְּפֶה אֶחָד בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת יַעֲקֹב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דְּבָרִים ו, ד), שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט - כְּשֶׁרַבִּים מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲלָכָה כְּרַבִּים, עַיֵּן שָׁם.

כִּי אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נִתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא זָכָה כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיד כִּי אִם בֵּן אֶחָד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ אַבְרָהָם הֶעֱמִיד יִצְחָק לְבַדּוֹ, וְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. וּבֵן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה לוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה בְּוַדַּאי, כִּי אֵין דּוֹמָה דַּעַת אָדָם אֶחָד לַחֲבֵרוֹ. וְתֵכֶף שֶׁהִגִּיעַ הָאֱמוּנָה לִשְׁנֵי דֵּעוֹת - נֶאֱחַז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה בְּחִינַת פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה, דֵּעָה מְשֻׁנָּה, מִיִּצְחָק, עַד שֶׁלֹּא זָכָה לַהֲפֹךְ דַּעְתּוֹ הַמְשֻׁנָּה לְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט. וְכֵן עֵשָׂו שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה מִיַּעֲקֹב לֹא זָכָה לְהִכָּלֵל עִם יַעֲקֹב בְּדֵעָה אַחַת לְעִנְיַן עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אָז לֹא נִתְבָּרְרָה הַזֻּהֲמָא בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת יַסְכִּימוּ עַל עִקַּר יְסוֹד הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה - לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וְכָל הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט. אֲבָל יַעֲקֹב זָכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זָכָה לְהַעֲמִיד בָּנִים הַרְבֵּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה לוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה, כִּי הָיָה בְּחִינַת גָּוַן מְיֻחָד בְּחִינַת פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לְעִנְיַן יְסוֹד הָאֱמוּנָה כֻּלָּם הִסְכִּימוּ לְדֵעָה אַחַת וְאָמְרוּ בְּפֶה אֶחָד 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ' ה' אֶחָד'. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט - כְּשֶׁרַבִּים שֶׁמְּשֻׁנִּים בְּדֵעוֹתֵיהֶם מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לְהַכְנִיעַ קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית לב, ו): "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר". כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִים בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, וּלְהַכְנִיס גַּם בְּחִינַת הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר תַּחַת יַד הַקְּדֻשָּׁה, כִּי יַעֲקֹב נִשְׁמַר מִכִּלְאַיִם - שֶׁלֹּא לְחַבֵּר שְׁנֵי מִינִים בְּיַחַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה בְּהַדּוֹרוֹן שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית לב, יז): "וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ" וְכוּ', לְהוֹרוֹת שֶׁנִּזְהַר מִכִּלְאַיִם, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל: