# הֲלָכָה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/581/62/

לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דְּבָרִים כב, יא-יב):

עַל־פִּי מַה שֶּׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר "תִּקְעוּ" הַמְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ה). וְאִיתָא שָׁם, שֶׁכְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְתַקְּנִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְכוּ', וְאֵלּוּ הַגֵּרִים מַכְנִיסִין גַּאֲוָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֲגִיגָה ה:): "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה" (יִרְמְיָה יג, יז) – 'מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְּנָה לָאֻמּוֹת' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁמַּכְנִיסִין הַגֵּרִים, מִזֶּה בָּאָה הַתַּאֲוָה שֶׁל נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה ד:). וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ הַמְּגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם מְגִנִּים עָלֵינוּ וּמַצִּילִין אוֹתָנוּ מִתַּאֲוָה זוֹ. וַאֲזַי מַעֲלִין מֵחוֹתָם דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת (וַיִּקְרָא טו, ג): "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ", שֶׁהוּא פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, וְנַעֲשֶׂה חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁהֵם חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲוַת נִאוּף וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: