# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/581/64/2/

וזה בחינת אסור שעטנז, שאסור ללבש צמר ופשתים יחדו. וכל אחד בפני עצמו שרי ללבש, רק צמר ופשתים ביחד אסור (ספרי תצא כב), כי הלבושין הם דברים גבוהים ויקרים מאד, כמובן בספרים, בפרט בדברי אדמו"ר ז"ל (סימנים כט, מב). כי כל האורות הגבוהים העליונים אי אפשר לקבל כי אם דרך כמה לבושין שהם עקר תקון העולמות, כידוע, ויש כמה וכמה בחינות בלבושין. כי יש לבושין, ולבושין על לבושין וכו' וכו', כי גם האורות העליונים הם בחינת לבושין כנגד האור הגבה מהם, וכן לעלא ולעלא עד אין־סוף, כי עקר עצם האור הוא אור האין־סוף דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, כי אם על־ידי שברחמיו צמצם את עצמו והלביש את עצמו בכמה תקונים ולבושין, ולבושין על לבושין, כדי שנוכל כלנו לידע ממנו יתברך. ועל־כן אפלו הנשמות הקדושות שהם עצם האור בערכנו, הם גם כן בחינת לבושין לגבי האורות הגבוהים מהם, כמו שאיתא (תקוני זהר יז.): 'לבושין תקינת להון דמניהו פרחין נשמתין לבני נשא' (ת קנת להם לבושים שמהם פורחות נשמות לבני אדם) וכו'.

וכל הלבושין שהם תקון העולמות כלם נתתקנין ונמשכין רק על־ידי הצדיקים האמתיים, שהם עקר קיום ויסוד כל העולמות, שזה כל עסקם ועבודתם - לתקן לבושין דמלכא, להמשיך תקונים להלביש האור העליון בכמה צמצומים ולבושין, באפן שנזכה כלנו לקבל האורות העליונים, כדי שנדע ונאמין בו יתברך, כי זה כל עבודתם להכניס בעולם ידיעת אמתת אלהותו יתברך "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד" (מלכים־א ח, ס), שזה אי אפשר כי אם על־ידי שממשיכין האור העליון ומלבישין אותו בכמה לבושין, כנ"ל: