# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/587/62/12/

וזה בחינת ברכת כהנים, כי הכהנים הם בבחינת ימין שהוא בחינת קדם הבריאה כנ"ל, ומשם נמשכין כל הברכות, כי עקר אחיזת הקללה הוא רק אחר הבריאה כנ"ל. ועל־כן אהרן הכהן היה מניף את כל הלוים (במדבר ח, יא), כי הלוים הם בבחינת הטהרה, בחינת אחר הבריאה, שמשם יוכל להשתלשל אחיזה לבחינת "חשבנת רבים", שהיא בחינת הסטרא אחרא וכו', על־כן היה צריך הכהן להניף את הלוים, כדי שיהיה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, בבחינת כלו אחד, כדי שיתבטל אחיזת הסטרא אחרא שאחיזתה מחמת הרחוק מאחד, כנ"ל.

וזהו בחינת הברכה שמובא בזהר הקדוש, שהיו מברכין את ישראל קדם המספר ואחר־כך, כנ"ל (אות ז), כי המספר הוא בבחינת אחר הבריאה שמשם אחיזתם כנ"ל, על־כן היו צריכין מקדם ואחר־כך ברכת כהנים, כדי שיהיו נכללין בבחינת קדם הבריאה, ששם הברכה שלא יהיה אחיזה להקללה חס ושלום, שאחיזתם בבחינת מספר שהוא בחינת אחר הבריאה כנ"ל, אשר בשביל זה הצרכו לתן בקע לגלגלת וכו' וכנ"ל, ועל־כן ברכת כהנים משלשת, וכנ"ל.