# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/587/62/13/

וזהו בחינת שבועות, שבו נתנה תורה אחר שספרו ימי הספירה, שעל ידה נטהרין מזהמת מצרים מבחינת עבד, מבחינת ערלה, מבחינת שקר וכו' וכנ"ל, ואחר־כך זוכין לקבל התורה בשבועות שהיא תורת אמת, שעל־ידי התורה מקשרין כל העולמות ונכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, כי עקר זאת הבחינה נעשה על־ידי תורת אמת, ועל־כן כל התורה היא בבחינת משלשת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): 'בריך רחמנא דיהיב לן אורין תליתאה על־ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי'. כי התורה היא בחינת אמת, בחינת שלום שהיא כלולה משלש בחינות הנ"ל, שעל־ידי־זה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, שזהו תכלית הכל, שזה נעשה על־ידי מצות התורה, וכנ"ל:

וזהו בחינת (אבות א, יז): 'על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח, טז): אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. כי אלו השלשה הם בחינה אחת, וכל אחד כלול משלש בחינות, וכלם בכלל הם שלש בחינות הנ"ל שהם קיום העולם, כי עקר קיום העולם הוא כשאחר הבריאה נכלל בקדם הבריאה בבחינת כלו אחד כנ"ל, שזהו תכלית כל הבריאה, ובשביל זה נברא העולם כידוע, וזה נעשה על־ידי שלש בחינות הנ"ל, שהוא: א. דין ומשפט, שעל־ידי דין אמת שמכניעין השקר ומבררין האמת נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל. ב. אמת. ג. שלום. כי אמת הוא גם כן בחינה זו, כי הכל תלוי באמת, שעל־ידי־זה השגחתו יתברך עלינו, ועל־ידי־זה נכלל הכל בבחינת כלו אחד, כנ"ל.

וזהו בחינת שלום שהוא בחינת המכריע שעושים שלום בין ההפכים בין ימין ושמאל, כי שלום מקשר הכל ונכלל שמאל בימין, אחר הבריאה בקדם הבריאה. וזהו בחינת "ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט, יא), כי שלום הוא כלי מחזיק ברכה (עקצין ג, יב), כי עקר הברכות הנמשכין מבחינת קדם בריאה, כי שם מקור הברכה, אי אפשר שיהיה נמשכין למטה לאחר הבריאה כי אם על־ידי שלום, שהוא מקשר הכל ונכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, ואזי נמשך ברכה ממקור הברכה לכלל הבריאה כלה.

וזה בחינת ברכת כהנים שמסימין בשלום, וברכתם היא גם כן אצל 'שים שלום', כי עקר הברכה נמשך אל הבריאה על־ידי שנכללת בקדם הבריאה, שזהו בחינת שלום כנ"ל, כי הברכה היא להנצל ולהכניע הקללה הנאחזת בבחינת אחר הבריאה, ועל־ידי שנכלל אחר הבריאה בבחינת קדם הבריאה, בבחינת כלו אחד כלו טוב, נתבטלין כל הקללות בשרשן כנ"ל, ונמשכין כל הברכות וכל הטובות לכלל הבריאה כלה. וזהו בחינת "ה' יברך את עמו בשלום", כנ"ל:

הלכות עבדים הלכה ג בהלכות מילה הלכה ג (אות ט):

הלכה ד בהלכות מילה הלכה ד (אות יב):

הלכה ה בהלכות מילה הלכה ה (אות ט):