# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/587/62/2/

וזה בחינת מצות מילת עבדים, כי הערלה שהיא זהמת הנחש היא בחינת השקר שהוא הרע, שהוא הטמאה, בחינת זהמת הנחש כידוע (תקוני זהר תקון כב, סו.). כי כשמעבירין הערלה אזי הוא בבחינת (יהושע ב, יב): "חותם אמת", בחינת אות אמת, שהיא בחינת הברית קדש, כשמעבירין ממנו הערלה דחפיא על ברית שהיא בחינת שקר, בחינת 'משקר בחותמא דמלכא' (זהר שמות ג:), כי עקר הצלם אלקים צלם דמות תבניתו, כביכול, הוא אדם מהול שהוא חתום בחותם אמת, אבל כשהערלה חופה על הברית הוא בחינת שקר, כי אין זה צלם האדם כלל, כי כל זמן שהערלה בו הוא בעל מום גמור, כמו שפרש רש"י על פסוק (בראשית יז, א): "התהלך לפני והיה תמים", עין שם. נמצא, שהערלה היא בחינת שקר ממש, כי היא משקרת דמות האדם, כי באמת אין הערלה מצלם האדם כלל, והיא נדבקת בהאדם בשקר גמור, כי נדמה כאלו היא מגוף האדם, ובאמת הוא שקר גמור, כי אין זה דמות אדם, כי עקר דמות אדם צלם אלקים הוא כשחתום בברית קדש בחותם אות אמת על־ידי העברת הערלה שאז נקרא 'תמים' כנ"ל.

וכן מבאר בכמה מקומות, ששמירת הברית שהיא בחינת מצות מילה היא בחינת אמת, בחינת "כלה זרע אמת" (ירמיה ב, כא), ולהפך פגם הברית בחינת ערלה דחפיא על ברית - הוא בחינת שקר, שהוא זהמת הנחש.

וזה בחינת עבד שהוא ארור, בחינת (בראשית ט, כה): "ארור כנען עבד עבדים" וכו', שהוא זרע חם בחינת פגם הברית זהמת הנחש, שנאמר בו "ארור אתה", כמובא (תקוני זהר תקון יח, לז.). נמצא, שהערלה שהיא בחינת שקר זהמת הנחש, היא בחינת עבד שהוא ארור כנ"ל, כי העבד הוא בבחינת השקר, שאחיזתו מהשתלשלות של אחר הבריאה, כי על־ידי השקר - על־ידי־זה אין אחר הבריאה נכלל בקדם הבריאה כנ"ל, כי "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים קא, ז). ואזי אין אב ובן כחדא כביכול כנ"ל. ואזי נופל לעבדות חס ושלום, כי העבד הוא הפך הבן, כי כשהוא בבחינת בן אזי אחר הבריאה נכלל בקדם הבריאה, בבחינת אב ובן כחדא אב ובן דיקא, כי הבן והאב אחד, כי הבן נמשך ממח האב, ועל־כן כשהוא בבחינת בן אזי ממילא אב ובן כחדא, ונכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, כי הבן והאב אחד כנ"ל, אבל על־ידי שקר חס ושלום, על־ידי־זה אין אב ובן כחדא, ואזי הוא בבחינת עבד, כי העבד הוא רחוק מהאדון ואינו בבחינת אחד עם האדון.

נמצא, שהעבד הוא בבחינת שקר בבחינת ערלה, בבחינת רחוק מאחד, כי עקר בחינת כלו אחד, דהינו שיהיה אחר הבריאה כמו קדם הבריאה הוא רק בבחינת בן, בחינת אב ובן כחדא, אב ובן דיקא כנ"ל. וכן מרמז בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן קיז), שהעבד בבחינת שקר שהוא זהמת הנחש, עין שם: