# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/587/62/5/

וזה בחינת מה שאסור לשחרר את העבד, כמו שכתוב (ויקרא כה, מו): והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם וכו', לעלם בהם תעבדו - כי זאת העבודה והברור, להכניע ולבטל הרע הנאחז בכלל הבריאה כדי שיהיה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, זה הברור אנו צריכין לעשות כל ימינו בכל דור ודור עד הסוף, עד שיעבר רוח הטמאה מן הארץ לגמרי, ואז יתבטל הכל באמת ויחזר הכל לשרשו ואז יהיה כלו אחד כמו קדם הבריאה, אבל עכשו כל זמן שהשם־יתברך חפץ בקיום העולם אנו צריכין שיהיו כל עבודתנו בבחינת רצוא ושוב, דהינו להכלל כל הבריאה בקדם הבריאה ואף־על־פי־כן יהיה קיום הבריאה ולא תתבטל לגמרי חס ושלום, כי השם־יתברך חפץ בקיום העולם. ועל־כן עקר העבודה לברר ולהעלות ולכלל שמאל בימין ואף־על־פי כן יהיה קיום להשמאל, כי סטרא דשמאלא הוא קיום העולם, כידוע. ועל־כן אסור לשחרר העבד שלא לבטל בחינת השמאל לגמרי, רק למולו לבער הערלה הרע הגמור ממנו כדי שאחר־כך על־ידי שיעבד בו איש הישראלי, על־ידי־זה יוכל לברר הטוב ממנו ויהיה נכלל שמאל בימין, עבד בבן, אבל לא לשחררו לגמרי, כי אז הוא מבטל בחינת השמאל לגמרי קדם זמנו, כי אין רשאין לבטל בחינת השמאל לגמרי עד הקץ וכו'.

וזהו והתנחלתם אתם לבניכם וכו' - 'לבניכם' דיקא, כי העבד צריך לעבד להבן, כדי שהעבד יכלל בבן בחינת שמאל בימין, כדי שעל־ידי־זה יהיה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל, כי כל מה ששמאל נכלל בימין, כמו כן נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל: