# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/613/61/4/

גם עקר הארת הכבוד הוא על־ידי הט"ל אורות, שהם בחינות מלאכת המשכן, שהיה בו כל הל"ט מלאכות בבחינת "טל אורות", כמבאר היטב במאמר הנ"ל. וזהו בחינת חנכה שהוא חנכת הבית־המקדש, שכלולים בו הל"ט מלאכות בבחינת ט"ל אורות, שעל־ידי־זה עקר הארת הכבוד בשלמות, שעל־ידי־זה זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת נר חנכה, כנ"ל.

ועל־כן נוהגין לומר "ויהי נעם" אחר הדלקת נר חנכה (סדור רבי שבתי), כי "ויהי נעם" נאמר בעת הקמת משה את המשכן, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (במדבר רבה יב, ט) שברכם משה שתשרה שכינה במעשה המשכן ובמעשה ידיהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י תהלים צ, יז). שזהו מה שנכפל בפסוק זה: ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו, כי הכל אחד באמת, כי צריכין שיהיה מעשה ידיו של אדם, דהינו כל העסקים והמלאכות והמשא ומתן שלו, שכלם כלולים בל"ט מלאכות, שיהיה מזדככים ויהיו נעשים בקדשה ובטהרה גדולה, עד שיהיו כל עסקיו בבחינת מלאכת המשכן בבחינת ט"ל אורות כנ"ל, שהוא "נעם ה'". ועל־כן כללם משה יחד הברכה במעשה ידיהם והברכה במעשה המשכן, כי הכל אחד כנ"ל.

ועל־כן אומרים ענין ברכה זו, דהינו "ויהי נעם" וכו' בשעת הדלקת נר חנכה, כי נר חנכה הוא בחינת דבור המאיר בתורה, שהיא בחינת ט"ל אורות, בחינת ל"ט מלאכות דקדשה של מלאכת המשכן והבית־המקדש כנ"ל, שזהו בחינת חנכה, שהיא בחינת חנכת הבית־המקדש, כי אז קורין פרשת הקמת המשכן, שהיא (במדבר פרק ז): "ויהי ביום כלות משה", ועל־כן אומרים אז "ויהי נעם", שנאמר בעת הקמת המשכן - כדי לזכות לתקן הל"ט מלאכות בבחינת ט"ל אורות, בבחינת משכן בבנינה, וכנ"ל: