# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/625/63/5/

וזה בחינת חמש זכירות, שכלם הם בחינת שמירת הזכרון דקדשה, דהינו לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי, כי זכירת מעשה מרים שדברה לשון הרע על משה רבנו עליו השלום, זה בחינת הכנעת המדמה שבא על־ידי לשון הרע כנ"ל.

וזכירת מעשה עמלק זה בחינת הכנעת הרע עין, כי עמלק היה רע עין מאד, כי עקר מלחמתו היה רק מחמת שעינו היה רעה בגדלת ישראל. וזהו בחינת (במדבר כ, כט): "ויראו כל העדה כי גוע אהרן". ודרשו רבותינו ז"ל (ראש השנה ג.): 'אל תקרי ויראו אלא וייראו', כי נסתלקו ענני כבוד, ועל־ידי־זה נראו ונתגלו כל העדה, ואז בא עמלק, כמו שכתוב (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד", שהוא עמלק, כמו שפרש רש"י. כי בתחלה היו הענני כבוד מכסין וחופין עליהם וחוצצין בפני עינו הרעה, ולא היה לעמלק שום שליטה עליהם על־ידי עין רע שלו, רק אחר־כך אחר שנסתלקו הענני כבוד, אז רצה לשלט עליהם חס ושלום על־ידי עינו הרעה. ועל־כן לא היה מתגבר בתחלה כי אם על חלושי כח שהיה הענן פולטן (רש"י דברים כה, יח) ולא היו יכולים להשמר מעינו הרעה.

וזהו (שמות יז, ח): ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. ודרשו רבותינו ז"ל (מכילתא שם), ברפיון ידים, זה בחינת חלישות הידים, שעל ידם מכניעין המדמה ואז נכנע גם עינו הרעה. כי הרע עין מתגבר על־ידי כח המדמה שהוא גם־כן פגם העינים ועל־ידי בחינת היד מכניעין המדמה ונכנע הרע עין ועל־כן בא עליהם עמלק ברפיון ידים כנ"ל.

וזהו (שם יז, יא): והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו' - 'ידו' דיקא. כי משה היה יכול להרים ידו לברר על־ידי־זה הטוב מן המדמה ולהכניע את הרע שעל־ידי־זה נופל הרע עין ממילא, כי עקר יניקת הרע עין שהוא רע גמור הוא דרך המדמה שמערב טוב ורע, שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, בחינת נגה, כידוע. וכשזוכין על־ידי בחינת היד, בחינת שמחה, להכניע הרע שבמדמה ולברר ולהעלות ולהרים הטוב שבו אל הקדשה, על־ידי־זה נופלים הקלפות רעות שהם בחינת רע עין, רע גמור, הם נופלים לגמרי, שזהו בחינת מפלת עמלק שהוא רע עין, על־ידי הרמת יד משה שהיה רבן של כל הנביאים שזכה לאספקלריא המאירה, שכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה על־ידי היד שעל־ידי־זה זוכין לנבואת אמת, בחינת "כאשר דבר ה' ביד משה" (במדבר יז, ה) - 'ביד' דיקא, כמבאר כל זה במאמר הנ"ל:

וזהו בחינת זכירת יציאת מצרים, כי פרעה ומצרים הם בחינת כח המדמה, כמבאר במאמר הנ"ל. ועל־כן מאחר שיצאו ממצרים ומפרעה והכניעו המדמה, ולקחו עצמות יוסף עמהם, שעל־ידי־זה עקר הכנעת המדמה, ואחר־כך בא עליהם עמלק שהוא הרע עין וזכו להכניעו ולשברו גם־כן, על־כן אחר־כך זכו לקבלת התורה, שהוא בחינת זכרון, בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי. כי זה עקר נתינת התורה והמצות בשביל לזכות לחיי עולם הבא וכנ"ל.

וזהו בחינת זכירת מעמד הר סיני, בחינת (דברים ד, י): זכור את יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחרב, (פסוק ט): פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך - 'אשר ראו עיניך' דיקא וכנ"ל.

וזה בחינת זכירת שבת, בחינת (שמות כ, ח): זכור את יום השבת לקדשו - כי שבת הוא בחינת עלמא דאתי שהוא עקר הזכרון וכנ"ל (באות ג').