# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/625/64/10/

וזה בחינת צדקה, כי על־ידי מצות צדקה זוכין להמשיך על עצמו אור הנקדה הקדושה הנ"ל שהוא בחינת צדיק, כי זה הנותן צדקה הוא בבחינת צדיק כמובא, בחינת (תהלים לז, כא): "צדיק חונן ונותן", שזהו בחינת הנקדה הנ"ל שהיא בחינת צדיק, בחינת יוסף הצדיק שזכה להרבות בצדקה, כמו שכתוב (בראשית מז, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו" וכו'. ועל־ידי־זה זכה לבחינת הנקדה הנ"ל בחינת (שמואל־ב' כג, ג): "צדיק מושל", שהוא בחינת (בראשית מב, ו): "ויוסף הוא השליט" [כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל], כמו שכתוב: "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" וכו'. שעל־ידי שהיה הוא המשביר והמשפיע לכל העולם פרנסה, בחינת "צדיק חונן ונותן", בחינת בעל צדקה, על־ידי־זה זכה לבחינת "ויוסף הוא השליט", בחינת "צדיק מושל", בחינת אור הנקדה הנ"ל.

ועל־כן קדם התפלה צריכין לתן צדקה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא י.), כי עקר התפלה הוא כדי שתאיר הנקדה מהפה אל הלב, בבחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" וכו', כמו שמבאר שם. על־כן צריכין לתן מקדם צדקה, כדי לגלות ולהאיר אור הנקדה שבפה על־ידי הצדקה שעל ידה עקר שלמות הצדיק שהוא בחינת הנקדה הנ"ל כנ"ל. ועל־כן עקר הדבור פה דקדשה נעשה על־ידי הצדקה, כמו שכתב אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה (בלקוטי תנינא סימן טו), כמו שאמרו (ראש השנה ו.): 'בפיך' - זו צדקה, וכתיב (תהלים קיט, קח): "נדבות פי רצה נא ה'", כמובא בדבריו הקדושים. כי עקר שלמות הדבור פה דקדשה הוא מהנקדה הנ"ל, שעקר הארתה על־ידי הצדקה, כנ"ל: