# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/625/64/2/

וזה בחינת מצות תלמוד תורה שצריכין לעסק בתורה בפה מלא דיקא, כמו שכתוב (דברים ו, ז): "ודברת בם". וכתיב (משלי ד, כב): "כי חיים הם למצאיהם" - 'למוציאיהם בפה' [כמו שאמרו רבותינו ז"ל ערובין (דף נד.)]. כי עקר עסק התורה צריך כדי שיבא לידי מעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות א, יז): 'כי לא המדרש הוא העקר אלא המעשה'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יז.): 'מרגלא בפומא דרבא, תכלית תורה תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה' וכו'. ועל־כן צריכין לדבר בתורה בדבורים דיקא כדי שתאיר אור הנקדה שמאירה על־ידי הדבור בפה דיקא, בבחינת "פי ידבר חכמות" וכו' כנ"ל, שתאיר להלב לבטל החרפות והשבירות השורין על הלב, שזה עקר תכלית עסק התורה - לבטל כל התאות רעות שהם האהבות רעות.

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:): 'אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח' וכו'. וכן אמרו רבותינו ז"ל: 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין', הינו כנ"ל. כי עקר כח היצר הרע הוא על־ידי האהבות רעות שבאין משבירת כלים שעל־ידי־זה מתגבר על האדם בתאותיו. ועל־כן על־ידי עסק התורה שעל־ידי־זה מקשר ומאיר הנקדה להלב, בבחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות", על־כן על־ידי־זה נופלין האהבות רעות כמו שמבאר שם. ועל־ידי־זה נתבטל היצר הרע שיניקתו משם.

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ה.): 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו', ואם לאו יעסק בתורה, שנאמר (תהלים ד, ה): "אמרו בלבבכם". 'אמרו בלבבכם' דיקא, כי צריך להאיר האמירה והדבור אל הלב שעל־ידי־זה נתבטל היצר הרע שהוא בחינת חרפת לב, שבירת לב כנ"ל. וזה בחינת (משלי ו, כא): "קשרם על לבך תמיד" הנאמר בהתורה, 'קשרם על לבך' דיקא, כי צריך לקשר התורה, שהיא בחינת הנקדה - להלב, כדי לבטל חרפת לב וכו' כנ"ל. כי התורה היא בחינת הנקדה, בחינת מלאפום, כמו שמבאר שם, שהתורה היא בחינת מלאפום וכו', עין שם. וזה בחינת (דברים ל, יד): "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו". 'בפיך ובלבבך' זה בחינת שצריכין לקשר הנקדה אל הלב, בבחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" כנ"ל. וזהו 'לעשתו', כי על־ידי־זה זוכין לשמר ולעשות ולקים את התורה שזה העקר, כי נתבטלין החרפות והשבירות השורין על הלב שהם הפך התורה, וכנ"ל:
