# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/1/

על־פי המאמר המתחיל: 'מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך' וכו' (סימן נט, בלקוטי הראשון), עין שם.

ומבאר שם, שזה שמשתדל לקרב בני אדם להשם־יתברך - צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקלפות והרע של אלו בני אדם, כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות וכו', הוא בונה בחינת היכל הקדש וכו', והעצה על זה להנצל מן הרע של אלו בני אדם שמקרבם שלא יתאחז ביצר מחשבות לבו, העצה הוא שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שזה נעשה על־ידי בחינת משפט שאדם שופט את עצמו שהיא בחינת אש, בחינת (ישעיה סו, טז): "באש ה' נשפט", ואש הזה הוא שורף את הרע והקלפות שלא יתאחזו בלבו של האיש הכשר המקרב נפשות לה' יתברך, ואז גם היכל הקדש דהינו הנפשות שמקרבם מקבלים כח האש ושורף את הקלפות גם מלהתאחז בהם וכו'. ואז יוצא לאור משפט, הינו שנתלהב הלב ויושב על כסא, בבחינת (תהלים ט, ח): "כונן למשפט כסא" וכו'. וזה בחינת (ישעיה א, כא): "קריה נאמנה מלאתי משפט". 'קריה' זה בחינת ירושלים עיר הקדש הנ"ל, הינו בחינת היכל הקדש הנ"ל - מלביש את משפט הנ"ל.

וזהו בחינת (ירמיה ג, יז): "בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע" - הינו אף־על־פי שיקרבו גוים רבים להשם־יתברך, אף־על־פי־כן לא יוכל הרע להטות את לבבם חס ושלום, "ולא ילכו אחרי שרירות לבם הרע" חס ושלום, כי אש המלאכים שבלב הנ"ל הנעשה על־ידי משפט הנ"ל, שעל־ידי־זה נקראת ירושלים היכל הקדש, כסא ה', האש הזה ישרף את הרע, ועל־ידי־זה יוכל לקרב כל הגוים להשם־יתברך, ואף־על־פי־כן "לא ילכו אחרי שררות לבם" - הינו שלא יוכל הרע להטות את לבבם, כי אש הנ"ל ישרף כנ"ל וכו', עין שם כל זה היטב.

וזה בחינת (שמות לא, יג): "את שבתתי תשמרו" - דא עגולא ורבועא דלגו וכו' (זהר בראשית ה:). וזה בחינת מ"ם וסמ"ך שבלוחות וכו' (שבת קד.). וזה בחינת (ישעיה נו, ה): "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם" וכו', וזה בחינת (משלי יט, יד): "בית והון נחלת אבות" וכו', עין שם כל זה היטב: