# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/11/

וזהו בחינת מה שאומרים להגר הבא להתגיר: מה ראית שבאת להתגיר, אי אתה יודע שישראל בזה הזמן דוויים וסחופים וכו' (יבמות מז.). כי מתחלה ההכרח לרחק אותו קצת. ובזה שמבזין אותו ומרחקין אותו קצת, ומרמזין לו שאינו כדאי להתקרב אצלנו. ואזי כשהוא מרצה אף־על־פי־כן ואמר "יודע אני ואיני כדאי" - בזה נכנע הרע שלו ונפרד ממנו, בבחינת (רות א, יד): "ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה". ערפה הוא בחינת הרע הרוצה להתאחז בהגר צדק, בחינת רות, שזה הרע נפרד על־ידי ההתרחקות שרוצין לרחק את הגר בתחלה, כי זה ההתרחקות הוא בחינת 'בטישא שמבטשין ליה' (מכות שמכים אותו), כמובא בזהר הקדוש (שלח קסח.): אעא דלא סליק בה נהורא וכו', גופא דלא סליק בה נהורא דנשמתא מבטשין ליה. כי על־ידי שרוצין לדחותו ולרחקו, והוא דוחק עצמו ומכריח עצמו להתקרב אף־על־פי שמרחקין אותו, בזה הוא מבטש ומכניע הרע שנאחז בו.

וזה בעצמו הוא בחינת משפט הנ"ל, שזה המקרב גרים או בעלי תשובה הוא מכלכל דבריו במשפט ומתחיל לרחקו בתחלה, שזהו בחינת דין ומשפט, שהוא שופט אותו שאינו ראוי להתקרב ומדחה אותו ומראה לו התרחקות, ואם הוא חזק בדעתו ואומר "אף־על־פי־כן ואיני כדאי" - כבר קבל את דינו ומשפטו על־ידי שעמד בנסיון הזה של התרחקות, ועל־ידי־זה נכנע ונפרד ממנו הרע שלו ואז ראוי כנ"ל.

וזהו בחינת מה שצדיקי אמת נוהגין לפעמים לרחק איזה אדם בתחלה, כל זה הוא בשביל נסיון לטובתו, כי ההתרחקות היא תכלית ההתקרבות, בבחינת (ישעיה נז, יט): "שלום שלום לרחוק ולקרוב", כי אי אפשר לקרב הרחוקים כי אם על־ידי שיעמדו בנסיון של התרחקות שעל־ידי־זה נכנע הרע שלהם כנ"ל, כי ההתרחקות של הצדיק האמת זהו בחינת משפט הנ"ל, שמכלכל דבריו במשפט, ויודע איך לדבר עם כל אחד ואחד - לקרב את זה ולרחק את זה, הכל כפי המשפט שבלבו, ועל־ידי־זה הוא בוחן ובודק ומנסה את אשר בלבבם אם הם באים להתקרב בלב שלם. וכשהם עומדים בנסיון ודוחקין עצמן להתקרב אף־על־פי שמרחקים אותם מאד, זהו בחינת בטישא הנ"ל שמבטשין גופם על־ידי־זה, ומשברין כל המניעות שיש להם מבחוץ ומבפנים, דהינו היסורין שיש להם מהמונעים מבחוץ שלא להתקרב להצדיק, והיסורים שיש להם מבפנים מההתרחקות של הצדיק בעצמו, וכשמשברים כל אלו המניעות והיסורים - על־ידי־זה נכנע הרע שנאחז בהם, ועל־ידי זה דיקא הם מתקרבים להשם־יתברך באמת.

גם על־ידי־זה שהצדיק מכלכל דבריו במשפט, ומרחקם בתחלה, על־ידי־זה יוכל להנצל מלקרב את הרשעים שאינם ראויים לקרבם, כמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם, כי הם בודאי לא יוכלו לעמד בנסיון של התרחקות ויתרחקו באמת על־ידי שהוא מרחיקם, ויהיה נצל מהם: