# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/14/

וזה בחינת קימת חצות - שאז נתעוררין מהשנה ומתגברין לעסק בתורה ולהתאבל על חרבן בית־המקדש, כי עקר חרבן בית־המקדש היה על קלקול המשפט, כמובא בדברי רבותינו ז"ל (תנחומא שופטים א): שעקר חרבן ירושלים היה על שעותו בה את הדין, וכמו שכתוב (עמוס ה, ז): "ההפכים ללענה משפט" וכו', וכיוצא בזה פסוקים הרבה המדברים מגלות ישראל וחרבן בית־המקדש, שנזכר בהם קלקול המשפט, שבשביל זה חרבה ירושלים (עין טור חשן משפט סימן א), כי ירושלים ובית־המקדש הם בחינת היכל הקדש, כמבאר במאמר הנ"ל. ומחמת שעקר בנין וקיום של היכל הקדש הוא על־ידי בחינת משפט כנ"ל, על־כן היה מקום המשפט בבית־המקדש שהוא היכל הקדש, כי שם בבית־המקדש היו יושבין סנהדרי גדולה בלשכת הגזית, שמשם היה יוצא המשפט לכל העולם, כי עקר קיום הבית־המקדש שהוא היכל הקדש הוא על־ידי המשפט כנ"ל, כי עקר ברור כל הניצוצות הקדושות מתוך הקלפות היה בבית־המקדש ששם היו מבררין כל הברורין על־ידי הקרבנות והקטרת שהיו מכפרין על כל החטאים, שהוא בחינת ברור הניצוצות הקדושות, כידוע, ועל־כן היו צריכין שם בחינת משפט כדי לעורר אש המשפט לשרף את הרע שלא יתאחז בהיכל הקדש כנ"ל, ועל־כן היה שם מקום המשפט כנ"ל ועל־ידי המשפט שהיה שם על־ידי־זה נתעורר אש הנ"ל. וזהו בחינת אש המזבח, שזה האש היה שורף את הרע שלא יתאחז בההיכל הקדש וכו', כנ"ל: