# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/22/

נמצא, שבלילה שהיא הסתלקות המחין בחינת שנה, אז נסתלק המשפט מהאדם ועולה המשפט להשם־יתברך, והשם־יתברך בעצמו ממשיך כח המשפט להמלכות, שהיא בחינת שם - לשמר את האדם בשעת שנה, ועל־כן באמת צריכין אז שמירה גדולה, וכל זה הוא רק על־ידי כח המשפט שביום, כי כפי המעשים טובים שעשה ביום - כן זוכה לשמירה בשעת שנה, כמובא, וכל המעשים טובים שעושין טוב וסרין מרע, כל זה הוא בחינת משפט, בחינת (תהלים קיט, נט): "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך".

וכשמגיע חצות לילה, אז המלכות בתכלית המעוט ויורדת למטה מאד, ואז צועקת בקול גדול להעלותה משם, כי בכל שעה נתמעט כח המשפט בשעת שנה. ועל־כן כל מי שרוצה לחוס על כבוד קונו ועל כבוד שמו ונפשו, הוא צריך להתעורר בהתעוררות גדול בחצות לילה ממש. ועל־ידי־זה שמתעורר אז, על־ידי־זה מעורר המשפט אז, בבחינת (תהלים לה, כג): "העירה והקיצה למשפטי" וכו', בחינת (שם קיט, סב): "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" כנ"ל. ועל־ידי המשפט הוא מעלה את המלכות, בחינת שמו ונפשו ואז הזמן לבנות היכל הקדש על־ידי כח המשפט, ועל־כן מתאבלין אז על חרבן בית־המקדש שנחרב על־ידי קלקול המשפט כנ"ל, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ובבנינה (תענית ל:). נמצא, שעל־ידי שמתאבלין על חרבן בית־המקדש על־ידי־זה עוסקים בבנינו שהוא בחינת בנין היכל הקדש הנ"ל. ועל־כן עוסקים אז בתורה, כי התורה נקראת משפט, כי עקר קיום היכל הקדש הוא על־ידי המשפט כנ"ל, וכל זה עוסקין לעורר ולהקיץ המשפט עד אור יום, ואז באור יום, אז יוצא לאור משפט ויושב על כסא, בבחינת "בית דוד דינו לבקר משפט", בית דוד דיקא, כי בית דוד הוא בחינת מלכות שהיא בחינת כסא המשפט הנ"ל: