# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/26/

כי יש שני בחינות במשפט. האחד מה שהאדם צריך לשפט את עצמו בכל יום, דהינו להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפניו יתברך ואת כל אשר עם לבבו ישיח לפני השם־יתברך, ויחשב דרכיו וישפט עצמו על כל דרכיו אם כך ראוי לו לעשות לבלות ימיו חס ושלום, בדרכים כאלה וכו'. ובחינה שניה של משפט הוא לכלכל דבריו במשפט, דהינו שידע איך לדבר ועם מי לדבר ולהמשיך בהם חכמתו וכו'. וזה מרמז בדברי רבנו ז"ל במאמר הנ"ל שנזכר שם שתי בחינות הנ"ל, כמו שמבאר שם. ואש המלאך הזה נעשה מבחינת משפט שמכלכל דבריו במשפט, שאדם שופט את עצמו וכו'. והם שני בחינות - שמכלכל דבריו וכו' היא בחינת אחת, שאדם שופט את עצמו היא בחינה שניה וכנ"ל. ובסוף מבאר יותר, כמו שכתוב שם, כי על־ידי שמכלכל דבריו במשפט על־ידי־זה יכול ללמד לתלמידים חכמתו וכו', עין שם.

והנה לשפט את עצמו זה יכול כל אדם לקים כנ"ל, אבל בחינה שניה הנ"ל, דהינו לכלכל דבריו במשפט כנ"ל - זה צריכין סיוע גדול מלעלא שיזכה לדעת הזה, וגם אחר־כך אי אפשר לסמך על חכמתו ומשפטו לבד, כי יש רשעים בחינת ערב רב, שמרום משפטו מהם שעקר אריכת הגלות על ידם, כמובא. ועל־כן צריכין למסר המשפט הזה להשם־יתברך. והשם־יתברך יודע תעלומות ויוליכהו בדרך הישר, באפן שיזכה לכון המשפט היטב לידע איך לדבר וכו', והרשעים שאסור לקרבם - יזכה להכירם ולא יקרבם כלל. ואז כשיתתקן המשפט יבנה הבית־המקדש שהוא בחינת היכל הקדש כנ"ל, ויקים (מיכה ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", זה בחינת תקון הפלאת המשפט, בחינת (דברים יז, ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט", שעל־ידי־זה נעלם קץ הפלאות.

וה' יתברך ירחם עלינו ויראנו נפלאות המשפט ואז יקים (ישעיה א, כז): "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", במהרה בימינו, אמן ואמן:

שיך לעיל