# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/7/

נמצא, שקול שופר מעורר אש המשפט הנ"ל, שעל־ידי־זה נכנע הרע, ועל־ידי־זה דיקא יכולין לקרב גרים ורחוקים להשם־יתברך. וזהו בחינת (תהלים פא, ד־ה): "תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב". 'משפט' דיקא, כי צריכין לתקע בשופר כדי לעורר על ידו משפט הנ"ל כנ"ל.

וזה שאומרים קדם השופר מזמור מ"ז שבתהלים, שכלו מדבר מהתקרבות כל העמים להשם־יתברך שיתגירו כלם וישובו להשם־יתברך, כמו שכתוב: כל העמים תקעו כף וכו' כי ה' עליון נורא מלך גדול על וכו', בחינת יראה, שהיא בחינת משפט. וזהו מלך גדול על כל הארץ, כי כלם יתגירו וישובו אליו. וזהו ידבר עמים תחתנו וכו', וזהו יבחר לנו את נחלתנו. נחלה - זו ירושלים (זבחים קיט.), כי על־ידי־זה שמגירין גרים נבנה ירושלים עיר הקדש, שהיא בחינת היכל הקדש שנעשה על־ידי הגרים, כמבאר במאמר הנ"ל. וזהו את גאון יעקב וכו'. 'יעקב' דיקא, כי יעקב הוא בחינת משפט, בחינת "משפט לאלקי יעקב". וכל זה נתעורר על־ידי השופר. וזהו עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. שעל־ידי־זה נתעורר המשפט כנ"ל. וזהו שסים: נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם, דהינו גרים, כי אברהם היה ראש לגרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה מט:) על פסוק זה, כי על־ידי קול השופר שהוא בחינת משפט - על־ידי־זה נעשין גרים.

בשביל זה אומרים כל המזמור הזה המדבר מגרים קדם תקיעת שופר כנ"ל, כי שופר מקבץ כל הנדחים שהם בחינת גרים, דהינו כל הרחוקים והנדחים מהשם־יתברך כלם נתקרבין להשם־יתברך על־ידי קול השופר שהוא בחינת משפט כנ"ל. כמו שאנו אומרים בראש השנה: תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקרב פזורינו מבין הגוים וכו', וכמו שכתוב (ישעיה כז, יג): ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. כי השופר מקבץ ומקרב האובדים והנדחים שהם הרחוקים מהקדשה שמתקרבים להשם־יתברך על־ידי אש המשפט שהיא בחינת קול השופר, ועל־ידי־זה נבנה היכל הקדש שהוא בחינת ירושלים. וזהו והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם. 'בהר הקדש בירושלים' דיקא, הינו בחינת היכל הקדש הנ"ל שנבנה על־ידי האובדים והנדחים, שהם הרחוקים הבאים להשתחוות לה' ולהתקרב לעבודתו כנ"ל. וכל זה על־ידי קול השופר שהוא בחינת יראה, בחינת אש המשפט הנ"ל ועל־כן היה אצל הבית דין שופר (סנהדרין ז:), כי שופר הוא בחינת משפט, כנ"ל: