# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/714/63/8/

ועל־כן כל הקולות של השופר הם משלשים, כמו שאמרו (ראש השנה לג:): 'שעור תקיעה כשלש תרועות, שעור תרועה' וכו' - זה בחינת משפט שהוא משלש, כי המשפט הוא בבית דין של שלשה, ועל־כן עקר המשפט הוא בחינת יעקב, בחינת "משפט לאלקי יעקב", כי יעקב משלש באבהן (שלישי באבות), בחינת (דברים לב, ט): "יעקב חבל נחלתו" וכו', כמובא (ספרי שם), כחבל הגדל בשלשה. כי יעקב כלול משלשה אבות, שהם בחינת בית דין של שלשה שמהם יוצא המשפט, שעל־ידי־זה מגירין גרים בבית דין של שלשה, שמקבלין כח משלשה אבות.

והעקר הוא יעקב שהיתה מטתו שלמה בלי שום פסול (ויקרא רבה לו, ה), כי כל זמן שלא בא יעקב, השלישי לאבות, המכריע, שעל ידו עקר המשפט - לא היה אפשר לבער הרע לגמרי. ועל־כן אברהם ויצחק שהיו מגירים גרים - לא נמלטו מאחיזת הרע לגמרי. ועל־כן אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו, כי עדין לא יצא לאור המשפט בשלמות - להכניע ולבטל הרע לגמרי, עד שבא יעקב השלישי שהוא עקר שלמות המשפט, ואז נכנע הרע לגמרי על־ידי המשפט שהיה בשלמות אצלו, ועל־כן היתה מטתו שלמה בלי שום אחיזת הרע ופסלת כלל:

ועל־כן עקר השופר הוא בחינת תרועה, כמו שכתוב (במדבר כט, א): "יום תרועה יהיה לכם", וכמו שכתוב (תהלים מז, ו): "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר". כי תרועה משלשת בקולות והיא בחינת יעקב, כמו שכתוב (במדבר כג, כא): "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו", כי על־ידי התרועה שהיא בחינת יעקב בחינת משפט, על־ידי־זה "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל", דהינו שאין בהם שום רע שהוא בחינת עמל ואון, כי נתבטל כל הרע על־ידי אש המשפט, כנ"ל: