# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/61/3/

וזה בחינת התר נדרים בשלשה הדיוטות (יורה דעה, סימן רכח, סעיף א). כי מאחר שכבר אסר הדבר על עצמו - אי אפשר שיחזר ויתתקן על־ידי עצמו, כי זה כלל, שכל הדברים הצריכים תקון, אי אפשר שיתתקן על־ידי אותו האור עצמו שנשבר, כי אם כשיבא בחינת אור חדש ועל ידו נתתקן הדבר. ועל־כן כשרוצה להתיר נדרו ולחזר הדבר מאסור אל התר - הוא מכרח לקבל אור חדש מבחינת נקדה כלליית, שהוא אור גדול ביותר, ויש לה ממשלה, בחינת "צדיק מושל", ועל־ידי־זה חוזר להתר. ועל־כן צריך לבא לפני שלשה אנשים מישראל וכל מקום שנמצאים שם שלשה - שכינה שרויה ביניהם (ברכות ו.), ויש להם כח וממשלה, כמו שמצינו (חשן משפט, סימן ג', סעיף א): ששלשה נקראו בית דין, ויש להם כח לדון בעל כרחו כל מי שירצו. כי שלשה ישראלים הם בחינת כלליות ישראל שהם כהנים, לוים וישראלים, ומאחר שהם בבחינת כלליות ישראל נתגלה ביניהם בחינת נקדה כלליות ישראל, שהוא בחינת (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים", בחינת (תהלים קיד, ב): "ישראל ממשלותיו", בחינת "צדיק מושל". ועל־ידי אור הנקדה הכלליית נתתקן אסור הנדר וחזר להתר, כנזכר לעיל - שעל־ידי אור הנקדה שבפה נתתקנין כל הדברים משבירתן וקלקולם.

כי שלשה אנשים שהם בחינת כהן לוי ישראל, שזהו בחינת כלליות ישראל - הוא בבחינת מלאפו"ם ששם התגלות אור הנקדה, כמו שמבאר שם. כי הכהן הוא בחינת חכמה, כמו שכתוב (ויקרא כא, ז): "כי קדוש הוא לאלקיו". וחכמה נקרא קדש, כמובא שם - שזהו בחינת אור הנקדה, בחינת "פי ידבר חכמות", כמו שמבאר במאמר הנ"ל. ועין שם (אות ז) שברית הכהנה נקרא "ברית שלום", כי שם אור הנקדה ששם אור האהבה הקדושה, עין שם. וזה בחינת 'כהן מברך', כי הברכות הם מבחינת קדש, בחינת חכמה, כמובא (זהר תרומה קסב.). וזהו מה שמבאר לעיל, שעל־ידי הברכה נתתקנין כל הדברים, כי על־ידי הברכה, שהיא בחינת קדש, בחינת חכמה, בחינת כהן מברך כנ"ל, שזהו בחינת הנקדה כנ"ל, על־ידי־זה נתגלה אור האהבה הקדושה כנ"ל. והלוי הוא בחינת בינה, בחינת (תהלים מט, ד): "והגות לבי תבונות". כי "מסטרא דלוי דינין מתערין" (הדינים מתעוררים), כמובא במקום אחר (זהר ויקרא י:; קרח קעח:). והישראל הוא בחינת השלישי המכריע, דהינו שהוא מקשר הנקדה עם הוי"ו, ונעשה בחינת מלאפום, ששם התגלות הנקדה, כמבאר שם. כי עקר הבית דין שעל ידו נתר הנדר הוא שנים. ועל־כן אין צריכין שיהיו כלם גמירי, רק שנים מהם, כמו שכתוב בשלחן ערוך. רק שהשלישי בא להכריע שלא יהיה בית דין חלוק, כמו דאיתא בסנהדרין (ב:) לענין דינים. כי אם לא יהיה רק שנים - אפשר שיתחלקו חס ושלום, ולא יהיה התקשרות הוי"ו אל הנקדה, מאחר שהם בחינות שונות, על־כן בא השלישי להכריע, ועל ידו נתקשרים יחד הוי"ו אל הנקדה ונעשה בחינת מלאפו"ם, בחינת (תהלים פא, יא): "הרחב פיך ואמלאהו", שעל־ידי־זה יש להם ממשלה כנ"ל, וכמו שמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם.

וזה בחינת יחיד ממחה שמתיר הנדר ביחיד (יורה דעה, סימן רכח, סעיף א), כי אצל התלמיד חכם והממחה - שם הוא בחינת נקדה כלליות ישראל, כמו שמבאר שם. ועל־כן יש בו ממשלה להתיר הנדר שאסר הישראלי על עצמו על־ידי דבור פיו כנ"ל. כי עתה נתגלה אור חדש שהוא גדול ביותר, דהינו בחינת נקדה כלליית שהיא אצל התלמיד חכם שבדור, או על־ידי הנקדה כלליות שנתגלה על־ידי שלשה אנשים, כנ"ל.

וצריך שיהיה לו חרטה - שהיא בחינת שבירת הלב, ולהביא החרטה לפני המתירין, דהינו שאומר לפניהם שמתחרט, והם מתקנים שבירת הלב על־ידי הנקדה שבפיהם, שהיא בחינת "צדיק מושל", ואומרים לו: 'מתר לך', ועל־ידי־זה חזר אל ההתר, כנ"ל: