# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/62/11/

ואחר השבעה נקיים היא צריכה להטהר במקוה. ומקוה הוא בחינת בינה, 'עלמא דאתי', כמובא, בחינת תשובה. זה בחינת התורה הנעלמת הנ"ל, שהם כלליות עשרת הדברות הכלולים ב'אנכי', שהוא בחינת בינה, כמובא (פרדס שער כג, פרק א). כי כשצריכין לעלות מטמאה לטהרה, לטהר מדם נדות, צריכין לדבק עצמו בבחינת האור הגנוז, הינו התורה הנעלמת, ששם אין שום פגם מגיע כלל ושם כלו טוב. וכשמדבקין עצמו לשם - יכולין לשוב אל ה' אפלו משאול תחתיות. וכמרמז שם בדברי רבנו הנ"ל בסוף דבריו שם, שדבר מענין זה, שאפלו בשאול תחתיות אין יאוש בעולם כלל, כי גם משם יכולין לשוב אל ה'. וזהו על־ידי בחינת הנאמר במאמר הנ"ל, הינו על־ידי בחינת התורה הנעלמת שמשם נמשך חיות מכל הדברים שבעולם, ושם אין שום פגם מגיע ושם כלו טוב. ואפלו הטמאה והסטרא אחרא מקבלת חיות מהעלמה זו. וכשמדבקין עצמן באור הגנוז הזה, אזי נתבטל הטמאה והסטרא אחרא, כי עקר חיותם רק מההעלמה וההסתרה, וכמבאר ענין זה במקום אחר (בלקוטי תנינא סימן יב). והכלל, ששם בבחינת האור הגנוז הזה הוא כלו טוב, ושם עולין מטמאה לטהרה וכנ"ל. וזה בחינת מקוה שהוא בחינת האור הגנוז, התורה הנעלמת וכנ"ל. וזה בחינת מקוה של ארבעים סאה, בחינת ארבעים יום שבהם נתנה התורה, הינו שבהם נתגלה התורה מההעלם אל הגלוי, כי התורה הנעלמת היא בחינת בינה, שהיא בחינת ארבעים, כידוע (תקוני זהר תקון כא, נו.):

וזה בחינת מימי המקוה, שהם בחינת מימי החסד, זה בחינת החסד העליון הנ"ל, בחינת חסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שהוא בחינת התורה הנעלמת, שעל ידה עולין מטמאה לטהרה וכנ"ל. כי מים מרמזים על בחינה זו, כי המים קדמו לעולם, כמו שפרש רש"י (בראשית א, א), זה בחינת החסד חנם הנ"ל שקדם לעולם. כי החסד חנם שבו נתקים העולם קדם מתן תורה, זה החסד קדם לעולם, כי בזה החסד נברא העולם, כי השם־יתברך ברא את העולם בחסד חנם, כי לא היה עדין שום זכות ושום מעשה לברא העולם על ידו, רק ברא את העולם בחסד חנם, בחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה". ובזה החסד היה מקים את העולם כל זמן שלא נתנה התורה, כי גם אז לא היה שום זכות, וכנ"ל. וזה בחינת המים קדמו לעולם, הינו בחינת מימי החסדים, בחינת חסד הנ"ל שקדם לעולם, הינו בחינת חסד חנם וכנ"ל.

וזה בחינת מימי המקוה, בחינת המים שקדמו לעולם אשר עליהם נאמר (בראשית א, ט): "יקוו המים מתחת השמים" וכו', שזה בחינת מקוה, אשר על־ידי המים הללו, בחינת חסד חנם הנ"ל, שהיא בחינת התורה הנעלמת כנ"ל - על ידם עולין מטמאה לטהרה, שזהו בחינת תשובה, בחינת נדר, בחינת יום הכפורים שאומרים 'כל נדרי'. כי נדר ומקוה ותשובה ויום הכפורים הכל בחינה אחת - בחינת עלמא דאתי, שאז יתגלה האור הגנוז של שבעת ימי בראשית. ואז יתגלה אלקותו, שהיה נעלם בכל דבר שבעולם, ואז ישיגו אלקותו יתברך מכל הדברים שבעולם, וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו וכו'. ואז יתבטל הסטרא אחרא על־ידי־זה, מאחר שיתגלה אלקותו יתברך, כי הוא יתברך מחיה את כלם. ואז יתקים (זכריה יג, ב): "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ", ואז יתתקן הכל וכנ"ל, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: