# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/62/12/

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (דְּבָרִים רַבָּה ב, ח) שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לִכְנֹס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתָּרַת נְדָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סִפְרִי וָאֶתְחַנַּן פָּרָשָׁה ב) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ג, כד): "אַתָּה הַחִלּוֹתָ", כִּי בְּחִינַת הַתָּרַת נְדָרִים הוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ"ל. כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁכָּל הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: