# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/62/3/

נמצא, שענין נדרים הוא שמקשר הדבר להחיות אלקות שהוא בחינת התורה הנעלמת שנעלם בכל דבר, הינו שמגלה מה דהוי סתים, שמגלה שגם שם נעלם אור גדול בחינת התורה הנעלמת, ואזי נעשה מזה הדבר בחינת תורה, דהינו שיש בו מצוה ועברה, כי הוא מחיב לקים הדבר ואסור לו לעבר על הדבר שנדר עליו. נמצא, שנעשה תורה ומצוה מזה הדבר, שמתחלה לא היה בו שום מצוה ועברה, כי עכשו נעשה מזה הדבר בחינת תורה על־ידי הנדר שהוציא בפיו, שעל־ידי־זה מגלה מה דהוי סתים, שמגלה העלמת התורה שהיתה נעלמת שם כנ"ל. וזה בחינת נדר - שמגלה בחינת התורה הנעלמת, שהיא בחינת קיום העולם בעת בטול תורה בעת הנהגת הפשיטות, כנ"ל:
