# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/63/

על פי המאמר "לשמש שם אהל בהם" וכו' בסימן מ"ט, עין שם כל המאמר כלו:

והכלל בקצור, כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות, כי אור להביותו הוא עד אין־סוף ואין תכלית לתשוקתו וצריך לצמצם ההתלהבות כדי שישאר בלב חלל, כמו שכתוב (תהלים קט, כב): "ולבי חלל בקרבי". ועל־ידי הצמצום של ההתלהבות יוכל לבא להתגלות מהמדות, הינו לעבד את השם־יתברך בהדרגה ובמדה וכו'. ועל־ידי פעלותיו ומדותיו הטובים יתגלה, שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וכו'.

וזה בחינת בריאת העולמות, כי קדם הבריאה היה אור הקדוש־ברוך־הוא אין־סוף, ורצה הקדוש־ברוך־הוא שיתגלה מלכותו וכו'. וצמצם את האור אין־סוף לצדדין, ונשאר חלל פנוי. ובתוך החלל הפנוי ברא העולמות והן הן מדותיו וכו', ועל־ידי־זה נתגלה מלכותו שזה עקר כונת הבריאה וכו'. וזהו ממש בחינה הנ"ל, כי כמו כן הוא בכל אדם, שקדם שזוכה לעבודת ה' באמת - אזי בתחלה לבו כוסף ובוער מאד להשם־יתברך בהתלהבות גדול, ואור ההתלהבות הזאת שבלב הוא בחינת אין־סוף, כי אין־סוף ואין תכלית לתשוקתו ואף־על־פי שלבו מתלהב מאד להשם־יתברך באמת, אף־על־פי כן אין זה תכלית, כי מגדל ההתלהבות הזאת אינו יכול לעבד את השם־יתברך כלל מעצם ההתלהבות בלבו עד אין־סוף, עד שאינו יכול לעשות שום מדה טובה ושום עבודה, על־כן צריך לצמצם ההתלהבות הזאת ולעשות חלל בלב, בחינת "ולבי חלל בקרבי", הינו לעשות חלל באור ההתלהבות שבלב על־ידי צמצום האור לצדדין, דהינו שמכרחין לצמצם ההתלהבות הגדול שבלב הנ"ל, ואזי נעשה חלל בלב, ושם באותו החלל שבלב שהוא בחינת חלל הפנוי - שם מתגלין פעלותיו ומדותיו הטובים, כי על־ידי הצמצום הנ"ל על־ידי־זה יכול לעבד את השם־יתברך בהדרגה ובמדה, ועל־ידי־זה נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה, שזה בחינת התגלות מלכותו יתברך, שהוא תכלית הבריאה וכו'. ועין שם במאמר הנ"ל והבן היטב היטב, כי הם דברים עמקים מאד מאד, עמק עמק מי ימצאם. וזה בחינת תשובה וכו' וכו', עין שם: