# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/63/6/

ועל־כן באמת צריכין להתרחק מנדרים (יורה דעה סימן רג), שלא יהיה חס ושלום בחינת רבוי אור, כי מי יודע איך לצמצם האור בהדרגה, רק מצוה לנדר בשביל פרישות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שלחן ערוך שם, סעיפים ו־ז), שבשביל גדר וסיג - מצוה לנדר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ג, יג): 'נדרים סיג לפרישות'. כי זה בחינת תשובה שהיא בבחינה הנ"ל, בבחינת צמצום אור האין־סוף וכו' כנ"ל. כי מבאר במאמר הנ"ל, כי מי שעבר איזה עברה חס ושלום, נמצא שקלקל איזה צמצום וחזר האור אל אין־סוף וכו', שזהו עקר פגם כל החטאים. והתקון על־ידי התשובה, כי תשובה היא בבינה שהוא נכלל באין־סוף כנ"ל, כי תשובה היא שחוזר ועולה ומשתוקק וכוסף להשם־יתברך וחוזר ונכלל באין־סוף, ואחר־כך הוא מצמצם האור בהדרגה, וחוזר וממשיך האור שנסתלק למעלה ביתר שאת.

ועל־כן הבעל־תשובה צריך לעשות לעצמו גדרים וסיגים יותר, שהם תקוני התשובה, כי מאחר שהוא צריך לחזר ולעלות לאור האין־סוף ולחזר ולעשות הצמצום מחדש ולהמשיך האור בהדרגה, על־כן הוא צריך לעשות כלים וצמצומים חדשים כדי לקבל האור בתוכו, על־כן הוא צריך תקונים וגדרים וסיגים יותר, כי מאחר שקלקל איזה כלי וצנור על־ידי העברה שעבר, על־כן אי אפשר לקבל עכשו בצנורות הראשונות לבד. ועל־כן צריך לעשות עוד כלים וצנורות לקבל אור האין־סוף בתוכם:

וזה בחינת נדרים שבשביל פרישות, שכשהאדם רואה שקשה לו לפרש עצמו ממה שהוא צריך לפרש ולקדש עצמו - אזי הוא צריך נדר, ועל־ידי הנדר הוא מצמצם האור אין־סוף ומקבלו בהדרגה, ונעשה מזה מצוה גמורה כנ"ל. וכל מצוה היא בחינת כלי ומדה לקבל האור בתוכו, ועל־ידי־זה יוכל לפרש עצמו, כי עקר התגברות התאוה היא מחמת רבוי האור. וכפי רבוי האור כן צריך כלים יותר - דהינו מצות וגדרים יותר. ועל־כן מכרח לנדר - כדי לעשות על־ידי־זה כלים ומדות לקבל האור בהדרגה ובמדה, שלא יהיה בבחינת רבוי אור. ועל־ידי־זה יוכל לפרש ממה שצריך לפרש, כנ"ל: