# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/63/9/

וזה בחינת שלשה הדיוטות שיכולין גם כן להתיר הנדר (יורה דעה סימן רכח, סעיף א), כי בחינה הנ"ל של צמצום האור, שמשם יוצאת כל התורה - הוא כלול משלשה, בחינת כהן לוי ישראל. בחינת שלשה אבות: אברהם יצחק יעקב. כי אור האין־סוף זה בחינת חסד, בחינת כהן, כי אור החסד מתפשט עד אין־סוף אך צריכין לצמצם האור, כי אי אפשר לקבל רב טובה. והצמצום זה בחינת גבורה, בחינת לוי. ועל־ידי הצמצום נעשה חלל הפנוי. ואחר־כך צריכין להמשיך ולקבל האור בתוך החלל והצמצום הזה בהדרגה ובמדה (חסר). נמצא, שעקר השלמות הוא על־ידי שלש בחינות. וזה (שבת פח.): 'בריך רחמנא דיהיב לן ארין תליתאה, ביום תליתאה, על־ידי תליתאה, בירחא תליתאה' (ברוך ה' שנתן לנו תורה משלשת [תורה, נביאים וכתובים], על ידי שלישי [משה שהיה שלישי לאחים אהרן ומרים], ביום שלישי [לפרישה], בחדש שלישי [סיון, שהוא שלישי מניסן]), כי כל התורה היא משלשת, כי יוצאת משלש בחינות הנ"ל, שמשם יוצאת כל התורה כלה כנ"ל.

ועל־כן בכל מקום שיש שלשה מישראל הם בית דין ויכולין לפסק דין תורה (חשן משפט, סימן ג, סעיף א), כי שלשה מישראל כלולין משלש בחינות הנ"ל, שהם בחינת שלשה אבות כנ"ל. ועל־כן הם יכולין לעלות אל אור האין־סוף ולצמצם האור, ולקבל אחר־כך האור בהדרגה ובמדה כראוי, שזה עקר בחינת המשכת התורה. וזה עקר שלמות הקדשה. ועל־כן הם פוסקין הדין תורה, כי על־ידי־זה עקר קבלת התורה כנ"ל, ועל־כן יכולין שלשה להתיר הנדר, כי עקר התרת נדרים תלוי בזה - שצריכין לחזר ולעלות לאור האין־סוף. ולחזר לצמצם האור ולהמשיך האור בהדרגה - להתיר ולהפך הצמצום הראשון מאסור להתר וכו' כנ"ל. שזה נעשה על־ידי שלשה כנ"ל: