# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/13/

כי הצדיק שזוכה לבחינת 'כל' הנ"ל, שהוא בחינת התקשרות עליונים ותחתונים, כי יודע להאיר בדרי מעלה בחינת 'מה', בחינת 'מה חמית מה ידעת' וכו'. ולהפך, להרים ולהקיץ הדרי מטה להאיר בהם ולהודיע להם כי מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל. זאת הבחינה של 'כל' הנ"ל אינו זוכה כי אם על־ידי שזוכה להמקיפים הנ"ל, שהם בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך", שהם בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע', כמבאר כל זאת בהתורה הנ"ל. ואז דיקא כשהוא בבחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע, אז יודע להאיר בתחתונים ועליונים, ולכלל ולקשר שניהם יחד, שזה עקר התכלית כנ"ל.

כי עקר ההתקשרות והכלליות של תחתונים בעליונים, עלמא תתאה בעלמא עלאה, הוא רק על־ידי אמונה שהוא כלל התורה, בבחינת (תהלים קיט, פו): "כל מצותיך אמונה". כי עקר ההתקשרות היא על־ידי התורה, כי כל מצות התורה הם בעולם הזה, בעולם המעשה דיקא. ורבם ככלם מלבשים בדברים גשמיים שצריכין לעשות ציצית מצמר ופשתן דיקא, ותפלין מעור בהמה, וכן סכה ולולב וכו'. ועל־ידי שאנו מקימין מצותיו במעשה דיקא בדברים גשמיים, על־ידי־זה נעשה עקר היחוד וההתקשרות של עלמא תתאה בעלמא עלאה, שנכלל שכינת עזו השוכן בתחתונים במי שהוא מרומם על כל ברכה ותהלה. כי הוא יתברך למעלה מכל הרוחניות ומכל השמות ומכל המחשבות, כי 'לית מחשבה תפיסא בה כלל'. ועל־כן באמת זאת הבחינה אי אפשר להשיג על־ידי שום שכל וחכמה, כי אם על־ידי אמונה לבד שמשפיעין בנו הצדיקים שהגיעו לתכלית הידיעה אשר לא נדע. ומאחר שהם בבחינת לא נדע שזהו תכלית הידיעה. על־כן הם בתכלית שלמות האמונה.

כי האמונה הוא במה שאין מבינים, כידוע. ועל־כן באמת כל התורה שעל ידה עקר ההתקשרות כלה תלויה באמונה, כמו שכתוב (תהלים קיט, פו): "כל מצותיך אמונה", כי בודאי על־פי שכל אי אפשר להבין איך מתקשרים תחתונים בעליונים על־ידי מצות מעשיות הנעשים בדברים גשמיים. ועל־כן באמת אי אפשר להבין טעמי המצות בשום שכל כי אם באמונה לבד: