# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/17/

וזה שאמרו המרגלים (במדבר יג, לג): ושם ראינו את הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם - הינו שהתלבש בהם קטרוג המלאכים שאמרו: "מה אנוש" וכו', שמשם עקר היצר הרע כנ"ל. כי הנפילים הם בני שמחזאי ועזאל שהיו מקטרגים על בריאת האדם והפיל אותם השם־יתברך וקלקלו מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני, בראשית רמז מד). ומאלו המקטרגים נמשך פגם המרגלים שאינם רוצים להוריד עצמן לבחינות אמונה לקשר על־ידי־זה כל העולמות יחד, שזהו בחינת ארץ־ישראל, כי נדמה להם שאין שיך שהשם־יתברך יקבל שעשועים ממדרגות התחתונות וכו' וכנ"ל. וזהו שאמרו ושם ראינו את הנפילים - שנמשכו מהמקטרגים הנ"ל. וזהו ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם - הינו שהתלבש בהם הקטרוג הנ"ל, עד שנפלו למבוכה הנ"ל, שהקשו המלאכים: "מה אנוש כי תזכרנו" וכו', כי איך שיך שהשם־יתברך יקבל שעשועים מבחינה פחותה כזו וכו'. וזהו ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם - כי הא בהא תליא, שכמו שהיו בעיני הנפילים שלא נחשבו בעיניהם רק כחגבים בעלמא ולא האמינו שהשם־יתברך מקבל נחת מהם, והקשו "מה אנוש" וכו', כמו כן היו המרגלים בעיני עצמן, כי התלבש בהם הקטרוג הנ"ל, ונחשבו בעיני עצמן כחגבים בעלמא, ונפלו מהאמונה האמתית שהשם־יתברך מקבל תענוג ושעשועים מבני־אדם דיקא אפלו מהנמוכים ביותר. כי זה היה עקר הפגם של המרגלים שפגמו בארץ־ישראל ששם זוכין לבחינה זו בתכלית השלמות - לזכות לתכלית האמונה, עד שיזכה בכל פעם להוריד עצמו לכל המדרגות התחתונות ביותר ולהעלותם ולקשרם כלם להשם־יתברך. והם פגמו בזה על־ידי שהתלבש בהם קטרוג המלאכים, שאינם מאמינים בהשעשועים שמקבל השם־יתברך מבני־אדם התחתונים ומחשבים אותם כחגבים בעלמא, כמו שהם בעיני המלאכים המקטרגים שאמרו: "מה אנוש", שמהם היו אלו הנפילים כנ"ל. וזהו ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, כנ"ל: