# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/20/

וזה בחינת ראש השנה ויום הכפורים שהם ימים נוראים, שאז נמשך יראה גדולה. וכל עסקנו להמשיך יראה גדולה עלינו, בחינת 'ובכן תן פחדך ה' אלהינו וכו' ואימתך וכו' וייראוך' וכו'. כי אנו צריכין להמשיך הארת בן ותלמיד לגלות אלקותו בעולם כנ"ל. שהעקר היא היראה כנ"ל, כי בראש השנה אנו מתחילין להמשיך התעוררות התשובה בעולם, כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. כדי לזכות על־ידי התשובה לפעל בקשת "סלח נא" ביום הכפורים על חטא המרגלים שגרמו חרבן בית־המקדש, שבזה תלויים כל החטאים כנ"ל, כי אי אפשר לפעל בקשת "סלח נא" כי אם על־ידי התשובה שמאירין בנו צדיקים האמתיים, כי יום הכפורים אינו מכפר כי אם לשבים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פה:). ועל־כן צריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה, כי עקר תקון התשובה נמשך על־ידי הצדיקים האמתיים, שזכו לקבל מרבם בחינת הארת בן ותלמיד, שיודעים להוציא ישראל מעונות לרחם עליהם ברחמנות האמתי. והעקר הוא בראש השנה שהוא ההתחלה, ראשון לעשרת ימי תשובה, כי כל התחלות קשות (מכילתא יתרו):

וזה בחינת השנה והתעוררות השנה בראש השנה כנ"ל (אות יא), כמובא בכונות, כי הצדיק מוריד עצמו לבחינת שנה, בחינת הסתלקות הדעת, ומבטל עצמו בתכלית הבטול, כדי שיוכל להוריד עצמו לכל המדרגות התחתונות, לקשר כלם להשם־יתברך. ועל־ידי השנה והבטול שלו שהוא בחינת מה, בחינת 'והיה רבי אליעזר ישן' וכו' כנ"ל - על־ידי־זה זוכה אחר־כך להתעוררות השנה, ולעורר ולהקיץ כל שוכני עפר, בחינת "הקיצו ורננו שכני עפר", שזה בחינת השופר, שהוא בחינת התעוררות השנה, בחינת "עורו ישנים מתרדמתכם" וכו'.

כי השופר מקבץ נדחים, כמו שכתוב (ישעיה כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים וכו' והנדחים וכו', והשתחוו לה' בהר הקדש" וכו'. הינו שהשופר מעורר מהשנה כל הנופלים שבעולם, אפלו המנחים במקום שמנחים, בחינת 'אובדים ונדחים', כי הוא מעורר ומקיץ את כלם, וממשיך עליהם מחין ודעת דקדשה ומודיע את כלם שעדין ה' אתם, כי מלא כל הארץ כבודו ומכניס בהם התעוררות התשובה. ועל־כן נופל יראה גדולה על־ידי השופר. כמו שכתוב (עמוס ג, ו): "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו", כי עקר התקון הוא היראה כנ"ל:

וכן מרמז בהתורה הנ"ל, ששופר הוא בחינת הארת בן ותלמיד. כי איתא שם (אות י): שהארת בן ותלמיד הם בחינת יובל, שהוא ראשי תבות (ישעיה נד, יג): " ו' כל ב' ניך ל' מודי י' י" וכו', עין שם. ויובל הוא בחינת קרן השופר, בחינת (יהושע ו, ה): "במשך בקרן היובל". כי כל עסקנו בראש השנה הוא להמשיך הדעת הקדוש בעולם, שצריכין להאיר בבן ותלמיד כדי שישאר זה הדעת בזה העולם לנצח, דהינו לגלות אלקותו בעולם. להודיע כי ה' הוא האלקים ומלכותו בכל משלה, כי מלא כל הארץ כבודו וכו'. שכל זה הוא עסקנו בראש השנה שאנו מרבין להתפלל על זה, כמו שאומרים: מלך על כל העולם כלו בכבודך והנשא על כל הארץ וכו', וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'. הינו כנ"ל, כי העקר להמשיך אלקותו בזה העולם, כי זה עקר תענוגיו ושעשועיו יתברך - כשנתגלה כבודו וממשלתו בזה העולם השפל דיקא, וכנ"ל: