# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/24/

וזה בחינת מה שמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, שער ראש השנה) שכל ענין ראש השנה ויום הכפורים הוא לנסר את המלכות שתהיה בבחינת פנים בפנים, כדי שיהיה היחוד בשלמות. כי שמים וארץ, שהם בחינת דרי מעלה ודרי מטה, שהם שרשם, הם בחינת קדשא בריך הוא ושכינתיה. ועל־כן על־ידי הצדיק שמקשר עליונים ותחתונים וכו' כנ"ל, על־ידי־זה נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה, שזהו כל ענין ראש השנה ויום הכפורים וכו'. כי קדשא בריך הוא נקרא 'שמים' והשכינה נקראת 'ארץ', כמו שאיתא בכתבים (לקוטי תורה להאריז"ל פרשת וירא) על פסוק (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה", ובכמה מקומות (זהר משפטים קטז.; שופטים ערה.). וכל זה הוא ענין המעשה של יום הרביעי (ספורי מעשיות מעשה יג), עין מה שנרשם מכבר, ועוד להוסיף ולצרפו לכאן [עין להלן בסוף הכרך (אות לו)]: