# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/26/

וזה: ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת וכו' (בראשית מא, א-ב). והנה על זה המקרא נאמרה התורה של בן ותלמיד שאנו עוסקין בה, אך כשסים התורה לא זכינו שיבאר לנו כל הפסוק על פי התורה, כי אם התחלת הפסוק עד ופרעה חלם, כי כל דבריו היו במשקל, כמבאר במקום אחר (סוף סימן נז, חיי מוהר"ן סימן פ). והנה רשות יש לנו לבאר בתורה כפי אשר יורנו ה'. ויש לבאר הפסוקים האלה על־פי התורה הנ"ל. ופרעה חלם - 'חלם' בחינת שנה. שנה הנ"ל בחינת 'והיה רבי אליעזר ישן', כי פרעה בחינת יובל שהוא למעלה מהזמן, בחינת מקיפים הנ"ל, בחינת 'מה' שהוא בחינת שנה, בחינת (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה" וכו'. והנה עמד על היאר - זה בחינת מימי הדעת, בחינת ים החכמה הנ"ל, ששם מאירין המקיפין הנ"ל, כמבאר שם. ושם מקבלת המלכות הפרנסה, כמו שמבאר שם (אות י). וזהו בחינת והנה מן היאר עלת שבע פרות ושבע שבלים טובות ורעות שהם מרמזים על הפרנסה והשבע בחינת שבע שני השבע וכו'. אך בודאי כשהפרנסה נמשכת למטה בעולמות אלו, שיש בהם אחיזת טוב ורע מתקלקל השפע לפעמים ונתמעטת, שזהו בחינת שבע שני הרעב וכו'.

והתקון על־ידי יוסף הצדיק שפתר החלום, ונתן עצה איך שיתקים השבע, ולא תכרת הארץ ברעב (בראשית מא, לו). כי כל עקר התקון הנאמר בתורה הנ"ל, נעשה על־ידי בחינת יוסף שהוא נקרא צדיק יסוד עולם, כידוע (זהר פקודי רנח.), שהוא דיקא מקשר עליונים ותחתונים, בבחינת (דברי־הימים־א' כט, יא) "כי כל בשמים וארץ" - 'דאחיד' וכו' (זהר בראשית לא.). כי "כל" - 'דא צדיק' (שם), שהוא יוסף הצדיק, והוא יודע לכלל ולקשר עליונים ותחתונים בן ותלמיד, שעל־ידי־זה נמשך פרנסה ושפע גדולה.

ועל־כן על ידו נתפרנסו כל העולם, כמו שכתוב (בראשית מה, ה): כי למחיה שלחני אלקים לפניכם וכו', לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה למען עשה כיום הזה להחית עם רב. כי זה עקר עסק הצדיק שמאיר בבן ותלמיד, כדי לשום שארית בארץ, שאפלו אחר הסתלקותו לא יסתלק אורו הגדול לגמרי חס ושלום, רק יהיה נשאר השארה מדעתו על־ידי בניו ותלמידיו כנ"ל, שזהו עקר ההשארה, בחינת לשום לכם שארית בארץ וכו'. ועל־ידי־זה בעצמו עקר המשכת הפרנסה שנמשכת על־ידי הארת בן ותלמיד כנ"ל, והבן היטב:

וכל זה המעשה בחלום פרעה ופתרון יוסף הנאמר בפרשת 'ויהי מקץ' - הכל היה בראש השנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה י:): 'בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים', כמו שכתוב (תהלים פא, ד־ו): "תקעו בחדש שופר וכו'. עדות ביהוסף שמו" וכו', הינו כנ"ל, כי כל ענין זה הוא בחינת ראש השנה כנ"ל: