# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/3/

וזה בחינת נדר ושבועה - מה שיש כח לאיש הישראלי על־ידי נדר ושבועה לעשות לעצמו מצות ועברות חדשות. כי מבאר בהתורה הנ"ל, שכל אדם יש בו כח להכניס הדעת בעולם, לגלות ולהודיע אלקותו בעולם שזה עקר הדעת, ועל־ידי־זה יכול להוציא ישראל מעונות, כמבאר שם, שעקר כל העונות נמשכין מפגם הדעת, בבחינת (סוטה ג.): 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות', וצריכין לרחם עליו להאיר בו הדעת שגלה משה רבנו בעולם, דהינו להזכירו ולעוררו ולהקיצו ולהודיעו כי ה' הוא האלקים, בבחינת מה שאמר משה (דברים ד, לה): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים", שזה עקר הדעת, ועל־ידי־זה יוצאין כל אחד ואחד מהעונות שלו כנ"ל.

וכל אדם יש לו כח להכניס זה הדעת בעולם על־ידי שמדבר עם בניו וחבריו וכו', עין שם. וכל זה מחמת שכל אחד מישראל יש בו אלקות, כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל, על־כן יש בו כח להכניס ידיעת אלקותו בעולם ולהוציא ישראל מעונות ולהשיבם אל התורה, וכל זה מקבלים כלם מהחכם הצדיק האמת שבדור, שהוא בחינת משה שזוכה להמקיפים המבארים שם, שהם שעשוע עולם הבא, בחינת שפע הכתר וכו', שעל־ידי־זה זוכה לבחינת 'כל' הנ"ל, שעל־ידי־זה יש לו כח להאיר בבנים ותלמידים וכו', שממנו מקבלין כל בניו ותלמידיו להאיר הדעת בבניהם ותלמידיהם אחריהם, וכן מדור לדור לעולם, כמבאר מזה בסימן ס"ח (בלקוטי תנינא) שמדבר גם כן בענין זה, עין שם.

וזה בחינת נדר ושבועה - שהאדם יש לו כח על־ידי נדר ושבועה לעשות לעצמו תורה חדשה, דהינו מצות ועברות חדשות כנ"ל, כי נדר ושבועה הם בחינת מקיפים, ובחינת כל הנמשך מהם המבארים בהתורה הנ"ל, כי המקיפים הנ"ל הם בחינת בינה שהיא בחינת כתר כמובא בכתבים - ששם הוא בחינת נדר, כידוע (זהר משפטים קטו:). ושבועה היא בבחינת כל. כי "כל" - 'דא צדיק' (זהר בראשית לא.), ששם הוא בחינת שבועה, כמבאר כל זה בספר 'שערי אורה' (שער ב', הספירה התשיעית). כי שבועה היא בחינת כריתות ברית, שזהו בחינת צדיק שהוא בחינת ברית, כי בחינת צדיק, בחינת ברית, מקשר עליונים ותחתונים - 'עלמא עלאה ועלמא תתאה' (עולם העליון ועולם התחתון), כידוע, וכנ"ל בהתורה הנ"ל. וזה בחינת שבועה וכריתות ברית, שעל־ידי־זה עקר ההתקשרות שבין שני בני אדם, שבטוחים שיתקים התקשרותם כשכורתין ברית בשבועה. וכן כשרצה השם־יתברך להתקשר עם האבות ועם ישראל, שעל־ידי־זה נתקשרו כל העולמות עליונים ותחתונים יחד וכרת עמהם ברית בשבועה, כמבאר בפסוקים רבים, שהשם־יתברך נשבע לאבות להיטיב לזרעם ולתת להם ארץ־ישראל. וכן ישראל קבלו את התורה בשבועה, כי עקר ההתקשרות על־ידי השבועה, כי שבועה בחינת צדיק, בחינת כל, בחינות "כי כל בשמים ובארץ", שהוא בחינת התקשרות. ועל־כן על־ידי נדר ושבועה שהם בחינת מקיפים הנ"ל ובחינת 'כל' הנ"ל, על־ידי־זה יכול האדם לאסר על עצמו כל מה שרוצה או להפך, כי שם שרש התורה.

ועל־כ ן משם עקר הארת הדעת, מה שמאירים בבנים ותלמידים להוציאם מעונות ולהשיבם אל התורה, על־ידי שמודיעים להם משם ידיעת אלקותו יתברך כנ"ל. ומחמת שכל אדם מישראל שרשו נמשך משם, כי שרש נשמתו בנשמת הצדיק שהוא בחינת משה שזוכה לאלו המקיפים וכו' כנ"ל. על־כן יש כח לכל אדם מישראל לעלות לשם על־ידי בחינת נדר ושבועה, ואזי הוא ממשיך משם מצות חדשות כרצונו לאסר אסר או להפך, כי תכף כשאומר שדבר זה אסור עליו באסור נדר או שבועה - אזי נאסר הדבר עליו באסור תורה, כי כל התורה נמשך משם מהמקיפים ובחינת 'כל' הנ"ל כנ"ל. כי על־ידי המקיפים ובחינת 'כל' הנ"ל יכולין לגלות שמלא כל הארץ כבודו, ואפלו בכל הדברים גשמיים ובכל המדרגות התחתונות שוכן אלקותו יתברך, על־כן יש לו כח על־ידי־זה לעשות לעצמו תורה מכל הדברים שבעולם כרצונו על־ידי נדר ושבועה, מאחר שעל־ידי־זה מגלה שכינת אלקותו בכל דבר, שעל־ידי־זה נעשה מזה הדבר תורה, כי 'אוריתא וקדשא בריך הוא וישראל כלא חד' (זהר אחרי עג.). ובכל דבר יש בו אלקות בחינת תורה רק כל זמן שהוא בהעלם ואתכסיא עדין הוא בבחינת חל, אבל על־ידי נדר ושבועה - יש כח לגלות ולהאיר התורה ואלקות השוכן בהדבר, ולהמשיך על־ידי־זה על עצמו אסור חדש או מצוה כפי מה שיוצא מפיו, כי נדר ושבועה הם בחינת מקיפים, בחינת 'כל' הנ"ל, שמשם עקר הודעות אלקותו יתברך שהוא התורה השוכן בכל דבר אפלו במדרגות התחתונות מאד, שעל־ידי־זה יש כח לכל אחד להאיר בתלמידיו אפלו בהנמוכים מאד, להוציאם ממקום שהם רחוקים מהתורה מאד ולהשיבם אל התורה כנ"ל. על־כן על־ידי־זה יכולים לעשות תורה מכל דבר, כנ"ל: