# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/64/32/

כלל הדבר, שבראש השנה אנו נוסעין לצדיקים ואז אנו מקבלין מהצדיקים לצעק תמיד להשם־יתברך, יהיה איך שיהיה, שזהו בחינת שמיעת קול שופר שהתוקע אחד וכל העולם שומעים וכנ"ל. וביום הכפורים כבר זכינו לקבל ענין זה, עד שביום הכפורים זוכין לחמשה קולות וכו', הינו שזוכין שכל אחד מישראל יודע בעצמו לצעק תמיד להשם־יתברך וכנ"ל. ובסכות מגלין, שלא די שזכינו לקבל מהצדיק בראש השנה לצעק תמיד להשם־יתברך, שזהו בחינת יום הכפורים כנ"ל. אף גם זכינו לקבל ללמד גם לאחרים הארת הדעת כנ"ל, לבל יתיאשו עצמן לעולם רק יצעקו תמיד להשם־יתברך כי עדין ה' אתם כי מלא כל הארץ כבודו כנ"ל, שזהו בחינת מצות ארבעה מינים כנ"ל:

[שיך לעיל]